Page 26 - YUDIT
P. 26
טז דרשת המבואר הרש"ש
לבו יחיל בקרבו מפחד ה’ ויתן לבו על גופו בניו וממונו שיבואו
במשפט
וכל איש הירא את ה'יא ,לבו יחיל בקרבו מפחד ה' ומהדר גאונויב ,ויתן אל לבו
השפע מאתו בלא אמצעי ,כי אז באור פניך עד יום אמרי לכם הריעו והריעותם ,וכתיב
יהלכון -לא ע"י צבא השמים ,ולא ע"י סוד ויריעו כל העם תרועה גדולה ותפול
קדושים שהם המלאכים ,רק מונהגים החומה ,ולפי שהיא היתה תחלה בכבוש
ע"י ה' בעצמו בבלי אמצעי.והיינו שאם הארץ רצה הקדוש ברוך הוא שתהיה
תמליכו אותי ,שום מקטרג לא יכול לעמוד מדת הדין מתוחה כנגדם ולכך היתה חרם,
עליכם ,שהרי בלעדי ישראל אין לי מלכות, ואונקלוס רמז זה שתרגם 'ותרועת מלך בו'
ולכן אני חייב לעשות לכם נס ,כי מלכות ושכינת מלכהון ביניהון ,ולפי שהתרועה
הוי"ה היא פועלת את הניסים ,אבל אם לא מדת הדין אמר אשרי העם יודעי תרועה
תמליכו עליכם את הוי"ה אלא תחשבו על שמקרבת אליה הדעת כי הידיעה תאמר
עצמכם ,הרי אין סיכוי לזכות בדין בשם על הדבקות כמו והאדם ידע וגו' ,בתולה
אלוקים ,הנוהג בדין ועוד תתבעו כמו אדם ואיש לא ידעה ,ואמר 'יום תרועה יהיה
הראשון שסילק את שכינתי ,ואילו הגויים לכם' כי היום יהיה לנו ,ולא הוצרך להזכיר
אין עליהם תביעה כזו כי אינם נושאים את שופר כי השופר רמז ביום והתרועה בו".
וכן עד"ז במלבי"ם על תהילים פרק פט
שכינתי. פסוק טז -אשרי העם יודעי תרועה -אחר
שדבר על כל פרטי ההנהגה הכללית בשני
יא .שהוא עיקר תכלית הדין דיום ראש חלקיה ,שב לדבר על הנהגה השגחיית
השנה ,כדכתיב ‘והאלהים עשה שייראו פרטיית המיוחדת ומסוגלת לעם ה' ,אשר
מלפניו’ ,כמבואר בזוה”ק ברע”מ (ויקרא המה בלתי נתונים תחת הנהגת המציאות
ק”א‘ ).פקודא דא לתקוע שופר בר”ה דהוא הכללי ואל החסד והאמת או הצדק
יומא דדינא לעלמא וכו’ ורזא דא והאלהים והמשפט הכללי ,רק אל חסד ואמת וצדק
עשה שייראו מלפניו מאי עשה ,עשה להאי ומשפט פרטי השגחיי נעלה ומרומם
מקטרגא ואתקין ליה קמיה למהוי סייפא מן הכללי ומיוחד אליהם לבדם ,ועז"א
שננא על כל עלמא וכל דא בגין דידחלון אשרי העם היודעים תרועת מלך -והוא
מקמי קב”ה כלא ודא איהו סנטירא דתבע שיתחברו עם ריעם ודודם העליון ,כמ"ש ה'
אלהיו עמו ותרועת מלך בו ,עד שימשכו
חובי בני נשא ,וכו’ ,עיי”ש
יב .עיקר הדבר כמבואר במחשוף הלבן
פרשת כי תצא להתחזק במידת היראה