Page 21 - YUDIT
P. 21
דרשת המבואר הרש"ש יא
דין וכו' ,ראש השנה יום דין ברחמים ויום בוראכם ,אלו השוכחים את האמת בהבלי
הכפורים יום רחמים בדין: הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא
יועיל ולא יציל הביטו לנפשותיכם והטיבו
והיינו גופא עומק הכוונה בכך שתקיעת דרכיכם ומעלליכם ויעזוב כל אחד מכם
השופר הוא מעשה המלכה 'תרועת מלך דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה( .ויש
בו' ,ובו מתקיים 'אמרו לפני מלכויות ובמה לבאר בפשוטו כי השופר הוא קול בכי
בשופר' ,דהיינו דהמלכות האמיתית ,היא המעורר כמבואר בב"ק (ל"ז ):אמר רבא
שהאדם שב בתשובה שלימה ,להמליך שמע קול שופר ונגח קול שופר ונגח קול
מחדש את ה' ,והיינו ע"י בקשת מלכותו שופר ונגח נעשה מועד לשופרות פשיטא
ושכינתו בעולם ,ולכוון את כל עסק תורתו, מהו דתימא הך שופר קמא סיוטא בעלמא
ותפילתו ומצוותיו על הדבר הזה ,לייחד הוא דנקטיה קמ"ל :הרי שאפילו בהמה זה
קוב"ה ושכינתיה ,מתוך התבוננות אמיתית
מהו ה'אדם' שנברא בצלם אלהים ,ולהיכן יכול לעורר).
היה צריך להגיע ,וכמה היה יכול לתקן בכל
רגע ורגע בימי חייו ,כפי שמבואר בלשונו ועיין בכתבי הגרי"ז שהביא מקור לדבריו
הנוראה של נכד הרש"ש ר' אברהם חיים וז"ל ונראה מקור לדבריו מהפסוק
בתהילים (פ"א ,ד') תקעו בחודש שופר
גאגין הובא בסוף הקונטרס. בכסה ליום חגנו כי חוק לישראל הוא
משפט לאלוקי יעקב ,והיינו דבתקיעת
ועיין מש"כ רבינו יונה בשערי תשובה (א, שופר מלבד החוק דהיינו הגזיה"כ ,הוי נמי
מ"ב) לבאר כי הארת פני ה' היא השגת משפט דהיינו מלתא בטעמא ,וזהו הטעם
תכלית התשובה שחוזר האדם להיות נרצה
לפני ה' וז"ל "ועוד יתפלל בעל התשובה אל שכתב הר"מ עורו ישנים משנתכם".
השם למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו,
ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם וכן ביאר הרמב"ן (ויקרא כ"ג ,כ"ד) שזהו
לא חטא ,כענין שכתוב בדברי אליהוא על גופא העניין שישראל 'יודעי תרועה' וז"ל
בעל התשובה אחרי היסורים (איוב לג ,כו): ולפיכך אמר "ביודעי תרועה" ,כי בצדקה
יעתר אל אלוק וירצהו ,כי יתכן להיות העון ירומו כי תפארת עוזמו אתה .והנה זה
נסלח ונפדה מן היסורים ומכל גזרה ,ואין מבואר כי הכל תלוי בתשובה ,אלא בראש
לה' חפץ בו ,ומנחה לא ירצה מידו ,ותאות השנה מתיחד במדת הדין ומנהיג עולמו,
הצדיקים מן ההצלחות להפק רצון מהשם וביום הכפורים במדת הרחמים ,והוא
ושיחפוץ בהם .ורצונו -החיים הקיימים מאמרם (ר"ה לב ב) מלך יושב על כסא