Page 105 - 28222
P. 105

‫אמצע שום מקום‬

‫אביו הרים ברצינות את הסרגל והוריד אותו בתנופה‪ ,‬צורב רצועה‬
                          ‫אדומה בגבו של יהואחז בן הארבע־עשרה‪.‬‬

‫יהואחז צרח‪ .‬אבא חבט שוב‪ ,‬חוזר לימים היפים אצל "הארנבון‬
‫הגנוב" במזח באשדוד‪ .‬יהואחז צרח אבל הפעם חלש יותר‪ ,‬וכך לא‬
‫שמע אבא את מה שעצביו המגורים דרשו לשמוע‪ ,‬ולכן הכה בשלישית‬
‫ויהואחז התעלף‪ .‬ואבא נבהל ועיסה את רקותיו באלכוהול קפוא וגם‬

            ‫את לבו‪ ,‬ויהואחז פקח את עיניו ואבא ידע שהכול בסדר‪.‬‬
‫כשעדי סטרולביץ' ניסה להיזכר למה בעצם הגיעה ליהואחז אותה‬
‫מנת עידוד במלחמה עם היצר — לטובתו הנצחית‪ ,‬כמובן — הוא קצת‬
‫התקשה‪ .‬הראש לא עבד אפעס‪ ,‬תקף אותו חלושעס‪ .‬טבעי‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫הוא למד עכשיו קטע גמרא קשה מאוד‪ .‬כלומר קשה עבורו‪ ,‬הבעל‬
‫תשובה הכי רציני באזור‪ ,‬שפשוט בעשר אצבעות בנה את עצמו כבן‬
‫תורה‪ .‬שהתחיל ממש מכלום‪ .‬הרי גם לקרוא לא ידע כשהרב אושי‬
‫קלר ניהל איתו את השיחה‪ ,‬שבסופה זרק לים את החכה ואת האקדח‪,‬‬
‫ואפילו את הצעיף המקודש של מכבי — שהוא עטוף בו משנת ‪— '65‬‬
‫זרק למצולות לאחר שקשר אליו אבן‪ ,‬והלך עם הרב לישיבה ללמוד‬
‫תורה כמו רבי עקיבא‪ ,‬להתחיל מאל"ף־בי"ת ולהיות גדול הדור‪,‬‬

                          ‫וברוך השם טפו טפו טפו הוא ממש בכיוון‪.‬‬
‫בכל זאת סיימנו כמה מסכתות‪ .‬בכל זאת ילדים‪ ,‬כן ירבו‪ ,‬שהולכים‬
‫בדרך התורה‪ .‬בכל זאת מסתפקים במועט‪ ,‬פת במלח כמעט כפשוטו כי‬
‫לרוב גם את זה אין‪ .‬ובכל זאת מחנכים את הילדים‪ .‬שלא יהיו כמונו‪.‬‬
‫הילדים לא אמורים לדעת בכלל שאנחנו בעלי תשובה‪ .‬שאנחנו לא‬
‫אשכנזים‪ .‬הם כמו כולם‪ .‬אנחנו שכבנו על הגדר בשבילם; עכשיו הם‬
‫פשוט צריכים לעבור על גבינו‪ ,‬ושבט יהודי קדוש וטהור יצמח‪ .‬לא‬

                                                        ‫להיות חריג‪.‬‬
‫אחד אחד קראו להם בשמות הכי ליטאיים שאפשר‪ .‬חיים‪.‬‬
‫ועלוועל‪ .‬יהודית‪ .‬טובה‪ .‬בלהה‪ .‬נחום‪ .‬ליטאים! אשכנזים! אבא שלי‬
‫נולד בבריסק‪ ,‬וגם בקמניץ‪ ,‬וגם בראדין‪ .‬יש לי שלושה אבות‪ .‬ככה‬

                                ‫‪105‬‬
   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109   110