Page 107 - 28222
P. 107
אמצע שום מקום
להישאר לגור איתה ברובע הרוסי באשקלון .ומשפחת קקון באשדוד —
שבט שלם של דייגים עבריינים ועבריינים דייגים? כבר אמר הרב
אושי :משפחה זה דם ודם זה לא מים ,אז הכי טוב לחתוך וככה זה
יכאב פחות ,ובאמת טפו טפו טפו אין שום קשר ,הכי טוב לחתוך .אז
מוישה טוביאס ,הבן של ורדית ויוחנן ,וכל המשפחה שלהם ,ובכלל כל
האברכים בכוילל הם משפחה ,אז מרינה וכולם הלכו ,חוץ מיהואחז
שהיה בעונש ,וחוץ מאביו מולידו כי יש סדר גימ"ל ,אין גימ"לים
בכוילל.
ועל הדרך ,בגלל שהבית היה ריק ,הוא קרא לו וקשר אותו ולימד
אותו מה זה תורה .רק ככה ננצח אותם כמו שניצחנו במלחמות ישראל.
ואם מרינה תראה את הסימנים על הגב ,אז היא תראה.
יהואחז בהה בתקרת החדר .אבא דישדש במטבח ,מבשל קפה
טורקי .לילה ארוך לפניו .עכשיו הוא ישים אוזניות וישמע זוהר ארגוב
שעתיים־שלוש ,בשקט .בלי זה הוא לא נרדם .וקצת מרגול .וקצת
אום כולתום .וקצת עראק .וקצת ויכוחים עם אמא .וקצת טלפונים
לגמ"חים .ולשדכנים .ולעסקנים .הלילה עוד לפנינו.
גם ליהואחז היה קשה להירדם .אפילו שמכות זה מרגיע .כלומר
את האבא .הוא שוב שמע וראה את הפרפרים מסוככים בכנפיהם על
נשמתו שלא תפרח מרוב אהבה לעצמו .כי יהואחז היה מאוהב בעצמו
עד כלות נשמתו .ומתי סובלים מייסורי האהבה אם לא בעת צער כמו
עכשיו ,כשעמוד שדרתו המקושת מההצלפות מנגן פואמה לנשמת
הפרפר?
לבסוף נפל לתוך שינה מנחמת ורחומה ,שבה פרפרים סגולים
ליהטטו סביבו נוצצים כגחליליות ,ואז קם אל יום נוסף של ישיבה
בהיכל בית המדרש ,והוא כמו כולם .אשכנזי .ליטאי .גוו מתנועע כמו
לא ספג סרגל מתכת לאורכו.
ואחר כך היו שנים טובות .האבא נרגע קצת .לפחות ביחס אליו.
כלומר ,הוא הרי לא ייסע מהיישוב עד הישיבה החיפאית המרוחקת
107
