Page 92 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 92
92אלין הילדרברנד|
בקימורי שרירים ,החזה רחב וחלק .הם לא יכלו להרשות לעצמם
מנוי בחדר כושר ,אבל ברוס עושה את תרגילי ההתעמלות הישנים
והטובים — כפיפות בטן ,שכיבות סמיכה ועליות מתח — בחדר השינה
שלהם בכל בוקר לפני העבודה .הוא היה בחוץ פחות משעה ,אך עורו
כבר החל לקבל גוון זהוב בוהק ובריא .קארן תמיד קינאה בדם הים־
תיכוני שברוס ירש מאמו .הוא יכול לצאת החוצה לכסח את הדשא
ולחזור שחום כמו פסל ברונזה.
"שתי הבנות שלי ביחד!" הוא אומר" .איזו הפתעה!"
"קיבלת־ת־ת את המכנסיים האד־ד־דומים ,מק?" שואלת סלסט,
"למחר?"
"כן ",אומר ברוס .הוא מוציא מהארון זוג מכנסיים בצבע של ל ֵבנים
מאובקות" .אני לא מבין מה כל כך מיוחד בהם .בטח לא ה ִגזרה .זה
הצבע? גברת וינבורי ,גריר ,היא אמרה לי שהוא ידהה עם כל כביסה.
אצטרך להשקיע בניקוי יבש".
"לא ,ת־ת־תכבס אותם ",אומרת סלסט" .זה כ־כ־כל הקטע .כ־כ־
ככל שהם ד־ד־דהויים יותר הם אופ־פ־פנתיים יותר".
"זה חסר היגיון ",אומר ברוס" .שמת לב למכנסי הג'ינס שלבשתי
קודם? מבהיקים כמו פנתר".
"זה אחרת עם האד־ד־דומים ",אומרת סלסט.
"זה קטע של ננטקט ,חומד ",אומרת קארן לברוס .היא חושבת
שהיא מבינה — ככל שהמכנסיים ישנים ובלויים יותר ,כך הם נראים
אותנטיים יותר .המראה החלק והנוצץ של בגדים חדשים לא עובד
בננטקט; הסגנון המועדף כאן הוא נינוח ואגבי — מכנסיים דהויים,
צווארונים שחוקים ,מוקסינים משופשפים .ברוס לא יבין את זה ,אבל
קארן מפצירה בו במבט לקבל את כללי המקום .הדבר האחרון שהם
רוצים זה לעשות רעש ולהביך את סלסט.
ברוס קולט את מבטה של קארן ונראה שהוא יורד לסוף דעתה.
"אעשה מה שתגידי ,חיפושית ".הוא לובש חולצת טריקו ,ואז אוחז
בידה של סלסט ובידה של קארן ,כך שהם יוצרים יחד שרשרת
אנושית .אבל בכל שרשרת יש חוליה חלשה ,ובמקרה שלהם זו קארן.
היא עומדת לנטוש אותם .הכאב קשה מנשוא .היא הגיעה למסקנה
