Page 122 - SHOSH
P. 122

‫‪  ‬‬  ‫˜‪ | ÁÈ‬ברכת המצוות‬

‫‪ ‡"‚‰‰‬בריש מסכת חולין חולק על הרמב"ם וסובר דגם‬

‫במצוה כמו שחיטה אם לא בירך לפני המצוה יכול לברך אח"כ‪.‬‬

‫‪ ˘È‬לחקור לפי שיטת הרמב"ם איך יהי' במצות תשביתו‪,‬‬

‫שהרי המנחת חינוך חוקר אם תשביתו הוא מצוה בשב ואל‬
‫תעשה והמצוה הוא שיהי' מושבת ושלא יהי' לך חמץ או‬
‫המצוה הוא בקום ועשה להשבית החמץ‪ ,‬והוא מביא שם נ"מ‬
‫אם אחד לא הי' לו מעיקרא חמץ‪ ,‬אם המצוה בשוא"ת גם‬
‫עכשיו קיים המצוה בזה שאין לו אבל אם המצוה בקו"ע לא‬

                                                     ‫קיים המצוה‪.‬‬

‫‪ Î"‡Â‬בנידון דידן לכאו' גם יש נ"מ שהרי אם המצוה‬

‫בשוא"ת הוא מקיים את המצוה כל הזמן שאין לו את החמץ‬
‫א"כ שייך לברך גם אחרי השריפה אם לא בירך לפני כן שהרי‬
‫גם עכשיו הוא מקיים את המצוה ומצות תשביתו דומה למצות‬
‫ציצית‪ ,‬משא"כ אם המצוה הוא בקו"ע אז הוא דומה למצות‬

        ‫שחיטה‪ ,‬ולשיטת הרמב"ם לא יוכל לברך אחר העשיי'‪.‬‬

‫‪ 'ÈÙ‡Â‬אם כבר ביטל את החמץ שאין כבר מצוה לבער‬

‫מדאורייתא‪ ,‬יש לומר שהחכמים תקנו לבער כעין דאו' ואם‬
‫הדין תשביתו מן התורה הוא בגדר שוא"ת גם החכמים תקנו‬

                        ‫בגדר שוא"ת ויוכל לברך אחר השריפה‪.‬‬

‫‡‪ ÌÓ‬לפום ריהטא יש לחלק ולומר שאפי' אם מצות‬

‫תשביתו הוה בשוא"ת אין לברך אח"כ‪ ,‬ולא דומה לציצית ששם‬
‫הוא לפחות לבוש ועטוף בציצית וזה נחשב מעשה שיוכל לברך‬

                  ‫עליו משא"כ פה הוא לא עושה שום מעשה‪.‬‬

‫‡‪ Ï‬יש לדחות החילוק הזה‪ .‬שהרי יש מח' באחרונים‬

‫אם לא בירך לפני הדלקת נרות שבת וחנוכה אם שייך לברך‬
‫אח"כ כל הזמן שהנר דלוק‪ .‬ומביאים ראי' מר"ת שסובר שיש‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127