Page 122 - SHOSH
P. 122
˜ | ÁÈברכת המצוות
‡"‚‰‰בריש מסכת חולין חולק על הרמב"ם וסובר דגם
במצוה כמו שחיטה אם לא בירך לפני המצוה יכול לברך אח"כ.
˘Èלחקור לפי שיטת הרמב"ם איך יהי' במצות תשביתו,
שהרי המנחת חינוך חוקר אם תשביתו הוא מצוה בשב ואל
תעשה והמצוה הוא שיהי' מושבת ושלא יהי' לך חמץ או
המצוה הוא בקום ועשה להשבית החמץ ,והוא מביא שם נ"מ
אם אחד לא הי' לו מעיקרא חמץ ,אם המצוה בשוא"ת גם
עכשיו קיים המצוה בזה שאין לו אבל אם המצוה בקו"ע לא
קיים המצוה.
Î"‡Âבנידון דידן לכאו' גם יש נ"מ שהרי אם המצוה
בשוא"ת הוא מקיים את המצוה כל הזמן שאין לו את החמץ
א"כ שייך לברך גם אחרי השריפה אם לא בירך לפני כן שהרי
גם עכשיו הוא מקיים את המצוה ומצות תשביתו דומה למצות
ציצית ,משא"כ אם המצוה הוא בקו"ע אז הוא דומה למצות
שחיטה ,ולשיטת הרמב"ם לא יוכל לברך אחר העשיי'.
'ÈÙ‡Âאם כבר ביטל את החמץ שאין כבר מצוה לבער
מדאורייתא ,יש לומר שהחכמים תקנו לבער כעין דאו' ואם
הדין תשביתו מן התורה הוא בגדר שוא"ת גם החכמים תקנו
בגדר שוא"ת ויוכל לברך אחר השריפה.
‡ ÌÓלפום ריהטא יש לחלק ולומר שאפי' אם מצות
תשביתו הוה בשוא"ת אין לברך אח"כ ,ולא דומה לציצית ששם
הוא לפחות לבוש ועטוף בציצית וזה נחשב מעשה שיוכל לברך
עליו משא"כ פה הוא לא עושה שום מעשה.
‡ Ïיש לדחות החילוק הזה .שהרי יש מח' באחרונים
אם לא בירך לפני הדלקת נרות שבת וחנוכה אם שייך לברך
אח"כ כל הזמן שהנר דלוק .ומביאים ראי' מר"ת שסובר שיש