Page 31 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 31

‫ניב שפתים ‪ y‬מאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" ג‬

‫הכל אחד‪ ,‬ואין שם חילוק כלל‪ ,‬רק מתפרשין למטה בז"ת )‪ ,(úåðåúçú 'æ ì"ø‬ששם המחלוקת‪ .‬אבל‬
                                                 ‫בבינה ויקרא שמה רחובות וכו'‪ ,‬ושם הכל אחד‪.‬‬

‫ובינה נקראת "אלהים חיים"‪ ,‬ששם חיים הנצחיים‪ ,‬עולם שכולו ארוך‪ ,‬חירות ממלאך המות וכו'‪ .‬בינה‬
‫היא יום השביעי‪ ,‬אלף השביעי‪ ,‬יום שכולו שבת וכו'‪ ,‬וביום ההוא יחזרו כולם לשרשם‪ ,‬ואז יתגלה‬
‫פנימיות התורה "משח רבות דנפיק ממוחא סתימאה"‪ ,‬שהוא סוד המים וזרקתי עליכם מים טהורים‬

    ‫וכו'‪ ,‬ולכן שם יתגלה שאלו ואלו דברי אלקים חיים‪ ,‬וישיגו הכל אחד‪ ,‬ושם הוא אלהים חיים"‪.‬‬
‫למדים אנו מדבריהם הקדושים שבענין פלוגתא דרבוותא בתורת הנגלה‪ ,‬דהואיל ועל פי פנימיות‬

                       ‫הסוד יש מקום לכל השיטות גם יחד בסוד "אלו ואלו דברי אלקים חיים"‪.‬‬
‫ולכן שאנו נכנסים לעומקה של תורת הנסתר מצד עצם מהותה לא יתכן שיהיו בה‬
‫מחלוקות וקושיות ותירוצים וכל כיוצא באלו‪ ,‬לאפוקי מתורת הנגלה בה ישנם שינוים הפכים‬
‫וקצוות חלוקות ששרשם "בתרין עטרין"‪" -‬עטרא דחסדים" ו"עיטרא דגבורות" בסוד "עץ‬

                                                                            ‫הדעת טוב ורע"ח‪.‬‬
‫לא כן פנימיות התורה שעצם מהותה מורה על היחוד הפשוט שאין בו "חומר ולבנים"‪ ,‬ולא קושיות‬

               ‫ופירוקים‪ ,‬ולא מחלוקת "ועטרין"‪ ,‬ולא "קצוות חלוקות"‪ ,‬אלא זהו סוד "עץ החיים"‪.‬‬
‫ולכן מעיקרא מילתא כל הנביאים‪ ,‬עם היות שאינן מתנבאים בסגנון אחד‪ ,‬כולם לדבר אחד מתכוונים‪,‬‬
‫לגלות ולהאיר ולקשט "עצם היחוד" המשולל מכל רעיון והשגה בסוד הכתוב‪ :‬ט"©ע¦ין ל‪Ÿ‬א ¨ר ¨א ¨תה ¡אל‪¦ Ÿ‬הים‬

                                                                                     ‫זוּ ¨ל §ת ָך ©י‪£‬ע ‪¤‬שׂה ¦ל §מ ©ח ‪¥‬כּה לוֹ"‪.‬‬

‫ותבין שכל נביא מתכוין בדבריו להלביש ולהאיר עצם ההרגשה העליונה בלבושין דמתנהרין כפי‬
‫הנגלה למראה עיני השגתו הרוחנית‪ ,‬וכל המראות נכונות כאחד מבלי שיהיו סותרין זו את זו‪ ,‬אלא‬

                             ‫שיתחלפו ויתכללו ויתקשרו ברצוא ושוב כמראה הבזק בתוך האשי‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫ח‪ .‬עיין הקדמת מהרח"ו )‪ (úåîã÷ää øòù ìò‬וז"ל‪" :‬רזי תורה הנקרא מעשה מרכבה היא חכמת הקבלה כנודע אל‬
‫היודעים וטעם הדבר הוא להיותו עולם האצילות העליון מאד טוב ולא רע דלא יכיל להתערבא עמיה קליפה ועליה‬
‫אתמר וכבודי לאחר לא אתן כנזכר בספר התיקונין ד' ס"ו תיקון י"ח וכן בסה"ז בפ' בראשית דכ"ח ע"א ע"ש ולכן גם‬
‫התורה אשר שם איננה רק מופשטת מכל לבושי הגופנים משא"כ למטה בעולם היצירה עולם דמטטרו"ן הנק' עבד טוב‬
‫והוא הנקרא עץ הדעת טוב מסטרא ומסטרא דסמאל שהוא קליפין דיליה נקרא עבד רע כי התורה אשר שם הם שית‬
‫סד"מ הנקראים שפחה כנ"ל וכנזכר בפרשת בראשית שם דף כ"ז ע"א ולכן נקראת משנה לפי ששם יש שינויים הפוכים‬
‫טוב מסטרא דעבד טוב היתר כשר טהור רע מסטרא דעבד רע איסור טמא פסול וכו'‪ .‬ואין ספק כי כמו שהיצר נקראת‬
‫עבד ושפחה בערך האצי' ונקרא קליפין ולבושין דחול כנזכר בהקדמת ספר התיקונין ד"ג ע"ב וז"ל וביומי דחול לביש‬
‫עשר כתות דמלאכיא דמשמשי לי"ס דבריאה וא"כ אין לתמוה כי התורה אשר שם שהיא המשנה תהיה נקרא שפחה‬
‫וקליפין דתורה דאצילות וז"ס כל הבשר חציר הנ"ל במאמר הראשון כי כמו שהחטה שהיא בגימטריא כמנין כ"ב אותיות‬
‫התורה הגנוזה תוך כמה קליפין ולבושין שהם הסובין והמורסן והתבן והקש והעשב הנקרא חציר כן המשנה אצל סודות‬
‫התורה נקרא חציר וזה נרמז בס"ה פ' כי תצא בר"מ דרע"ה ע"ב אצל רבנן ווי לאינון דאכלין תבן דאורייתא ולא ידעי‬
‫בסתרי אורייתא אלא קלין וחמורין דאורייתא קלין אינון תבן דאורייתא וחמורין אינון חטה דאורייתא ח"ט ה' אלנא‬

                                                                                                      ‫דטוב ורע"‪.‬‬
                                                                                               ‫ט‪ .‬ישעיה )‪.('â ã"ñ‬‬
‫י‪ .‬כמובא בלשון רבינו הרמח"ל זי"ע )÷‪ ('ç çúô äîëç éçúô ç"ì‬לענין הספירות וז"ל‪" :‬יכולות הספירות ליראות‬
‫בדמיונות אפילו הפכיים זה לזה‪ ,‬כמו ממש הרואה בחלום‪ ,‬שמתחלפים הנושאים לפניו ברגע אחד‪ ,‬רק שבכל דמיון‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36