Page 63 - 152
P. 63
סיפור
לא עשינו כלום .זה לא הגיוני שאת לא בזה .הרגליים כאבו לה והראש דפק כמו ואחת שקיות ,ולאביטל אפילו לא היה
מוצאת בגדים בכל פעם שאנחנו יוצאות פטיש ,אבל יותר מזה כאבה לה הידיעה חשק לעזור לה אף על פי שהחזיקה בקושי
לסיבוב .נכון ,נעמי מוצאת בשנייה ,ולא שהיא פשוט בכלל לא בכיוון .יוצאת
אמרתי שתהיי נעמי ,אבל את לא מוצאת ומחפשת אבל לא בראש של לקנות בכלל. שקית אחת.
בכלל ,ובכל פעם מסיבה אחרת .את לא כמו מישהו שדופק שעות על דלת נעולה "איך היה?" אבא יצא מהמטבח לקבל
חושבת?" שאין מאחוריה דבר. את פניהן.
אביטל הרגישה זרם של רעד בגב נראה שמה שהכי מתאים עכשיו זה אביטל נכנסה לסלון בחיוך עייף.
ואת הכתפיים שלה מתחילות לרטוט .היא ללכת לישון .פשוט לסיים את היום הזה
ניסתה לנשום עמוק ,אבל זה לא עזר. כמה שיותר מהר בתקווה שהיום שיבוא "בסדר .מתיש".
הדמעות עלו והציפו אותה עוד פעם .אימא אחריו יהיה טוב יותר .לפחות מה שתלוי "מתיש? ממתי קניות לבנות זה מתיש?"
ציירה לה על הגב כמו שהייתה עושה לה בה .היא הרגישה כאילו היא לבד על כדור אביטל רצתה להגיד שכשמוצאים זה
כשהיא הייתה קטנה ,ולא אמרה כלום. הארץ ומי שהכי אמור לעזור לה לא עושה לא מתיש וכשמכתתים רגליים לחינם זה
אביטל הרגישה שהבכי הזה שופך את כל מבאס ,אבל כבר לא נשאר לה כוח .היא
התסכול שהיא צברה היום אף שהתכנון את זה. פשוט נכנסה לחדר והשתרעה על המיטה,
רגע אחרי שהיא סיימה להתקלח ואפילו והדמעות דלגו בלי שהיא בכלל ניסתה
היה לצבור רק חוויות טובות. צחצחה שיניים שמעה אביטל את הכפתור לעצור אותן .כאילו היא בכלל יכלה לשלוט
"את בטוחה שאת לא רוצה שוקו?" של הקומקום קופץ .זה סימן שהשעה
"טוב ,נפלתי .תכיני לי .מה צחצחתי תשע בערב .שווייץ זה פה .בהחלטה של "תשימי לב אביטל",
שיניים בכלל .מי יכול מול עוגת שוקולד. רגע היא החליטה לקפוץ מהמיטה ורצה אימא המשיכה" ,את
בכלל רוצה למצוא? מאיזו
קשוח". למטבח. עמדה את באה? מה שאת
"בטח קשוח" ,אימא הרתיחה שוב את "אימא?" משדרת זה מה שיהיה.
אימא צחקה" ,לא אמרת שאת עייפה?" לא ייתכן שלא מייצרים
הקומקום" .בזה אף אחד לא מתלבט". "אמרתי הרבה דברים היום ,וחוץ מזה שום דבר בשבילך .מה את
באותו הרגע אבא נכנס למטבח" ,שקט הרחתי את עוגת השוקולד .אמרת שנשאר באמת רוצה ,למצוא או
פה ,הייתי אומר". משבת". להרגיש מסכנה?"
"בכלל לא" ,אמרה אימא בקול הכי "נשאר ,למה לא .את רוצה לשתות
שקט שלה" .סוער פה מאוד". משהו?"
"אביטל ,את בסדר?" פתאום אבא שם "לא ,עזבי ,כבר צחצחתי שיניים .אין לי
לב לעיניים האדומות שלה. כוח עוד פעם".
אימא הניחה את השוקו על השולחן, אימא מזגה את חלב השקדים אל הקפה
"אתה רוצה קפה ,קובי?" הרותח.
"לא מסרב .מה איתך ,אביטל?" אבא "ואללה ,אימא ,אפילו כשאת שותה
התיישב לידה וחיבק אותה" ,לא היה לך
קפה את בריאה".
כיף בקניות?" "אני בשרית ,גברת".
"לא" ,ענתה אביטל בשקט. "נו בסדר ,גם אם היית חלבית ,היית
שותה איזה חלב מאצות ים".
"איך זה יכול להיות?" "מצחיקה את .מה קרה ,התעוררת?
"תשאל את אימא". ביאסתי אותך במה שאמרתי?"
אבא הסתכל על אימא ,שבדיוק הגישה "האמת?"
לו את הקפה הרותח. "רק את האמת".
"מה אתה עושה אבא כשאתה מתלבט "כן .מאוד".
על משהו ,כשאתה לא יודע מה להחליט?" אימא קירבה את הכיסא שלה אליה
קובי ערבב את הקפה בשקט" .האמת והניחה לה יד על הכתף .אביטל התבוננה
היא שאני כמעט לא מתלבט ,אז אני לא באדים של הקפה שעלו באיטיות לפי קצב
כתובת טובה לשאלה הזאת .אבל אם אני הדיבור של אימא" .תראי ,אביטל" ,היא
חושב על זה ,אני לא מתלבט ,כי אני חושב ניסתה להתבונן לה בעיניים ,אבל אביטל
בשכל שה' נתן לי מה יהיה לי טוב ,ורץ השפילה מבט" .יכול להיות שהייתי ישירה
קדימה .אולי קצת לשחרר ,לסמוך על ה' מדי .אולי לא הייתי צריכה לומר לך את זה
ממש בפנים ,אבל אם זה כבר נאמר תוך
ולהאמין שיש לך יכולת להחליט.
"את לא צריכה לפחד אביטל .אנחנו כדי תנועה ,אולי נתבונן בזה.
איתך ,ה' איתך .תאמיני שאת בוחרת בטוב. "אני יכולה להישאר נחמדה ולומר לך
לבחור זה טוב ,את בטוח תבחרי בטוב ,כי שאת צודקת ושמבאס לא למצוא בגדים
והכי להבין את מה שאת עוברת ,אבל בסוף
את כולך טוב".
61
