Page 145 - zman
P. 145
הזמן שחלף בינתיים | 145
"אני מניח שעם כל מה שחשבתי עלייך ,מעולם לא תיארתי לי
שכסף יקנה אותך.״
הרגשתי את הפנים שלי מתקשחות" .אם סיימת להעליב אותי,
אשמח לחזור ליהנות מהקפה שלי ומהנוף לבד".
"מי שלא תהיה החברה הזאת שלך ,קאדי ,תרסני אותה".
קאת' הייתה צרה צרורה כשהיה מדובר בקניות און־ליין ושימוש
בכרטיסי אשראי ולמרבה המזל בעלה היה עשיר ,אבל זה לא אומר
שהיא לא הגזימה מדי פעם.
חוץ מזה ומהדחף שהתגלה בה לאחרונה להגן עליי ,שגרם לה
להתנהג כמוכת כלבת ,זה היה מצחיק שקורט הניח שהיא זקוקה
ל"ריסון״.
"היא אם לשניים ",עדכנתי אותו.
"היא קיללה שוב ושוב אדם בפתח ביתו והוא אפילו לא יודע את
שמה".
"היא כעסה בשמי ",הגנתי עליה.
"זה לא תירוץ".
הוא די צדק בנקודה הזאת אבל מצד שני ,הוא לא היה נוכח כשקיילן
התנהג כמו ...ובכן ,כמו קיילן.
"אני אעשה מאמץ לוודא שקאת' לא תגרום לתוהו ובוהו במגדלנה",
הרגעתי אותו.
"קאדי ,זאת לא בדיחה ".הצמדתי את שפתיי היטב זו לזו.
קורט לא.
"זה לא ששום דבר לא קורה במחוז הזה ,אבל אין לנו קרטל סמים
דרום אמריקאי שעושה עסקאות עם בני זונות שמוכנים להציף את
הרחובות שלנו בסמים ובבחורות שיורות לחבר שלהן כדור בראש
בשביל להרוג שלוש ציפורים במכה אחת .להיפרד ממנו ,לחזק את
המעמד שלהן בכנופיה של פושע ולפנות לעצמן מקום במיטה שלו".
"קורט ,זה קרה לפני שבע־עשרה שנים .זה לא שהסתבכתי עם עוד
מריה בזמן שחלף בינתיים".
"אני לא יודע במה הסתבכת אבל את לא נמצאת כאן זמן רב וכבר
קיבלתי טלפון משריף של מחוז אחר ששלח אותי להזהיר אותך ,אז מה
אני אמור לחשוב?"
