Page 56 - zman
P. 56
| 56קריסטן אשלי
בדרך הנכונה .או.קיי ,אז ההעלאה בשכר שקיבלתי הייתה רק כמה
דולרים יותר לשעה ,אבל בשבילי ,זה היה הרבה.
והתנאים היו טובים יותר .ביטוח טוב יותר .הם אפילו הפרישו מעט
לחשבון פנסיה .וקיבלתי עוד שבוע חופש.
אז נתתי הכול ,כי עובדים לא נשארו זמן רב בסיפ־אנד־סייב .המנהל
האחרון התחפף על אף שהיה שם פחות זמן ממני .המנהל החדש יתחפף
מתישהו כי הוא השלישי שהיה לנו מאז שאני שם.
אם אפגין נאמנות ואתאמץ ללמוד ,יש לי סיכוי להיות מנהלת עוד
לפני שאשקיע בזה את מה שחשבתי שצריך להשקיע כדי לתת דוגמה
לנאמנות לעבודה — כלומר שנה וחצי .אם אצליח להתקדם לניהול,
אשאר בתפקיד שנתיים ,רק כדי להראות הכרת תודה (ונאמנות .יותר
בשביל מעסיקים פוטנציאליים עתידיים).
אז כן ,הייתי בדרך הנכונה.
כמו כן ,לא רציתי להיות ברייב ,כי לוני ומריה היו שם.
אחרי שטוני הצביע על הדברים שלא ממש הפנמתי קודם ,התחמקתי
מהם ,אף על פי שזה היה מבאס .זה לא היה קשה מכיוון שהייתי עכשיו
סגנית מנהל והם ידעו שעשיתי שעות נוספות — ככל שרק יכולתי (והם
הבינו את זה) ,אז הם היו ממש בסדר עם זה שאני נותנת הכול כדי
להשיג את המטרות שלי.
וחוץ מזה ,שניהם היו עסוקים בדברים שלהם .פשוט חששתי
שהדברים האלה לא היו דברים טובים.
אבל הם היו שם וגם אני — ולא הייתי צריכה להיות שם כשלמחרת
בשבע בבוקר הייתי בהחלט צריכה להיות בעבודה.
ובכל זאת כן הייתי צריכה את זה .הייתי צריכה את הרייב של 'ביל
החיה' .הייתי חייבת לדפוק את הראש .הייתי חייבת להשתחרר .ולא
היה איכפת לי שכנראה אתקשר להגיד שאני לא מגיעה (או לא אתקשר
בכלל) כי אני עדיין שיכורה או שפוכה או מה שזה לא יהיה.
כי למען האמת ,התחלתי להבין שזה לא משנה כמה קשה תעבדי,
כמה תהיי נאמנה ,כמה תתאמצי להיות חכמה ,בכל מקרה החיים יהיו
פשוט מבאסים .החיים שלי היו מבאסים באותו הרגע כי המכונית שלי
התקלקלה פתאום בשבוע שעבר.
הייתי צריכה את המכונית שלי כמו כולם ,ואפילו שהיו לי קצת
