Page 59 - zman
P. 59
הזמן שחלף בינתיים | 59
ליפים (לא רק את הציפורניים שלהם) .למצוא להם דברים מדהימים,
שיגרמו להם להרגיש שהם יכולים לכבוש את העולם.
הייתי מוכנה לעבוד קשה בשביל זה .ללמוד את זה .לחיות את זה.
לתת לזה זמן .לא ציפיתי שיתנו לי את זה במתנה ,שאצעד לתוך סניף
של ניימן מרכוס ויצעקו לי" ,תודה לאל שסוף־סוף הגעת! איך יכולנו
להסתדר בלעדייך?"
והייתי בת עשרים ושלוש ,לא שלוש־עשרה.
זה שאימא שלי אמרה לי שאני יכולה "לעבוד במקום העבודה
הנוכחי שלי" וגם מה לעשות עם הכסף שארוויח שם ועם העתיד שלי
— זה לא היה מקובל בכלל.
למרבה הצער ,קיילן היה החרא השחצן והמתנשא שהוא ואימא
הייתה אימא והיא לחצה לי על כל הכפתורים ועד כמה שרציתי להיות
בוגרת ולהוכיח להם שאני כזאת ,במקום לקחת נשימה עמוקה ולדבר
בשקט — איבדתי את זה.
מה שאומר שאיבדתי כל תמיכה שהייתי יכולה לקבל מאבא.
למעשה ,הם העיפו אותי מהבית.
אז עכשיו הייתה לי מכונית שיכולה לנסוע עוד כמה ימים ,שבועות,
חודשים או — ככה קיוויתי — שנים ,אבל היו לי עשרים ושמונה ימים
לצאת מהדירה שלי והברירה היחידה שלי הייתה לוני ומריה ,שלא
סיפרתי להם שום דבר מכל זה ובנוסף הדירה שלהם לא הייתה ענקית.
אצטרך לישון על הספה .ואפילו לא בטוח שהם יסכימו.
אז עשיתי מה שבדרך כלל עשיתי במצבים מסוג זה ,כי אח שלי
צדק.
הייתי דפוקה.
ואם כבר דפוקה ,אז עד הסוף.
החלטתי לשים זין על הכול ,אז שמתי זין על הכול.
לכן הייתי שיכורה והייתי בתעלה* — שלפני הבמה — ברייב של
'ביל החיה'; עם המוזיקה החזקה ,הצפיפות של האנשים שהתפתלו
סביבי ובקבוק הבירה ששכחתי ממנו אף על פי שעדיין אחזתי בו בידי,
בזמן שנעתי עם המוזיקה ושרתי בקולי קולות.
* — The Trenchכינוי לאזור שלפני במת הדי־ג'יי במסיבות רייב — שמשמש
רחבת ריקודים.
