Page 63 - zman
P. 63
הזמן שחלף בינתיים | 63
"ההורים שלי רוצים שאהיה מניקוריסטית ",חלקתי את המידע
באופן די מטופש.
"אז מה?" אמר בחדות" .את מספרת לי שזאת סיבה להסתובב לבד
בתעלה המזוינת ברייב המזוין של 'ביל החיה' ולהכניס את עצמך למצב
שבו כמעט נאנסת?"
כן ,זה מה שסיפרתי לו; וזה נשמע כל כך עלוב שהרגשתי מושפלת,
אז לא עניתי.
טוני התקרב והרכין את ראשו כדי שיוכל להביט בעיניי בחושך
הכמעט מוחלט ,למעט אור הירח ומדורות לא קרובות מאוד.
עדיין הייתי מאובנת.
"זה לא התפקיד שלי להשגיח עלייך ,אבל ברגע זה אני לא הולך
לפני שאומר לך ,ילדה ,את צריכה פאקינג להתאפס על עצמך ופאקינג
מהר .את קולטת אותי?"
אוהו ,לגמרי' .קלטתי אותו '.קלטתי כל מיני דברים.
והרגשתי אותם עולים .לא רציתי שיעלו ,אבל זה היה יותר מדי
מכאיב גם לסבול אותם וגם לחסום אותם.
אז לא חסמתי ולכן הדמעות נשפכו וקולי נשבר כשעניתי" ,כן טוני,
א־אני קולטת אותך".
ואז ,כשזה הציף אותי במלוא העוצמה ,הסתובבתי וניסיתי להיאבק
ביבבה כדי להציל את כבודי ,אבל היא פרצה בכל זאת ואני התחלתי
לברוח.
אבל לא הספקתי לעשות אפילו צעד לפני שזרוע נכרכה סביב בטני
ומשכה אותי בחזרה אל גוף מוצק .הדפתי בשתי ידיי את זרועו ודרשתי
בקול רועד" ,ת־תעזוב אותי".
"ששש ,קאדי .פשוט ...אני לא יודע ",הוא אמר כאילו שהוא באמת
לא יודע" .תוציאי ,נראה לי".
"א־א־אני יכולה לעשות את זה במקום אחר ",אמרתי לו והמשכתי
להדוף את זרועו.
"את יכולה גם לעשות את זה כאן ",אמר אל תוך אוזני וזרועו
השנייה נכרכה סביבי.
"תשחרר אותי ,טוני".
"תשתקי כבר ותוציאי הכול ,קאדי".
