Page 61 - zman
P. 61
הזמן שחלף בינתיים | 61
הם רצו זיון קבוצתי ,ומכיוון שהרייב של 'ביל החיה' היה מפגש
שנתי של הרבה מועדוני אופנוענים ,הזיון הקבוצתי הזה לא היה מוגבל
בהכרח לשלושה משתתפים ,הם היו רק אלה שנשלחו למצוא את
הקורבן.
המחשבה הזאת גרמה לכעס ,שהרג את הסוטול שלי ,להפוך בן
רגע לבהלה ופתאום היו המון ידיים ,זרועות ,דחיפות מעיכות ,לחיצות,
נהמות וצעקות שלי וגיחוכים שלהם.
הם התגרו מזה.
אחד מהם נשך לי את הכתף וצעקתי ,הסתובבתי במאמץ במרחב
הקטן שהם השאירו לי ותפסתי אותו בסנטר כדי להדוף אותו ממני.
הוא נהדף ,וכשהחזיר אליי מבט העיניים הדפוקות שלו היו פראיות
ונוצצות והבנתי שהוא אוהב את זה ככה.
חרא.
הבחור השני כרך ידיים סביבי ותפס לי חזק בחזה הסתובבתי לכיוון
השני ,הכנסתי את הידיים שלי בינינו ,הדפתי אותו בכל הכוח וצרחתי,
"עוף מפה!"
היד של הבחור שהיה עכשיו מאחוריי החליקה סביב המותניים שלי
אל הבטן ולמטה ,כמעט הגיעה לשם ,והדם קפא בעורקיי ואז ,פתאום,
התנגשתי באנשים שרקדו לידי.
"הי!" ו"תיזהרי!" צעקו לי אבל כל מה שיכולתי לעשות היה לעמוד
שם ,לא הסתכלתי על הבמה ,לא נאבקתי ,לא רצתי ,במקום זה ראיתי
את טוני מנחית אגרוף היישר בפניו של הבחור שתפס אותי מאחור.
לבחור אפילו לא הייתה הזדמנות להרים יד .מכה אחת וזה נגמר,
הוא התמוטט ונתקל באנשים שפשוט פינו לו דרך ונתנו לו ליפול אל
העשב.
הבחור השני ניסה לקפוץ עליו ,אבל טוני הגיב מייד ,כרך זרוע סביב
צווארו ולחץ ולחץ — הבחור בעט וירק ומשך בזרועו של טוני — אבל
הוא המשיך ללחוץ עד שהבחור איבד את ההכרה וצנח אל הקרקע.
שבריר שנייה אחר כך טוני פנה אליי ,אחז בידי בחוזקה והחל
למשוך אותי משם דרך הקהל .סגנון ההליכה שלו היה יעיל מאוד; הוא
פילס דרך בין אנשים מסוממים שלא שמו לב ,או מסוממים שזה לא
מצא חן בעיניהם ,אבל מבט אחד בטוני הספיק כדי שלא יגידו כלום.
