Page 204 - 13322
P. 204

‫‪ 204‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ט ֹוב‪ .‬ונהפך בלשונו ייפול ברעה — ההפך הוא הנכון‪ :‬ייפול ברשתה‬
                          ‫של רעה‪ ,‬סתם אישה שנזדמנה לו בכרמים‪.‬‬

                        ‫יֹ ֵלד ְּכ ִסיל ְלת ּו ָגה ל ֹו ְולֹא ִי ְ ׂש ַמח ֲא ִבי ָנ ָבל‬

‫יולד כסיל לתוגה לו — אלה זקני בנימין‪ ,‬שראו את מיטב בניהם‬
‫נופלים בקרב והבינו מאוחר מדי כי הקימו דור שלם של נבלים ובני‬
‫בליעל‪ .‬כאן משרבב שלמה עוד משל מוצנע מההיסטוריה‪ .‬יולד כסיל‬
‫לתוגה לו — כסיל אינו טיפש אלא נהנתן‪ ,‬שמקדיש את חייו לבילויים‬
‫במקום לעסוק בתורה‪ .‬ואכן כך מתואר בשמואל א' נבל הכרמלי‪ְ :‬ו ֵלב‬

                                   ‫ָנ ָבל ט ֹוב ָע ָליו ְוה ּוא ׁ ִש ּ ֹכר ַעד ְמ ֹאד‪.‬‬
‫ולא ישמח אבי נבל — זה נבל הכרמלי שעליו מסופר שאשתו‬
‫אביגיל העידה ִּכי ִכׁ ְשמ ֹו ֶּכן ה ּוא ָנ ָבל ׁ ְשמ ֹו ּו ְנ ָב ָלה ִע ּמ ֹו‪ .‬מובן שבן כזה‬
‫לא גרם נחת לאביו אלא הביא עליו תוגה מתמשכת‪ ,‬ולכן לא נקרא‬
‫נבל בן פלוני אלא נבל הכרמלי‪ ,‬כי היה בושה לאביו‪ .‬ואביו מולידו‬
‫הצטער כל ימיו שלא גידל בן ראוי‪ ,‬אלא פוחח בילדותו ונבל בבגרותו‪.‬‬

                                             ‫וכמותו כל יושבי גבעה‪.‬‬

                      ‫ֵלב ָ ׂש ֵמ ַח ֵיי ִטב ֵּג ָהה ְור ּו ַח ְנ ֵכ ָאה ְּת ַי ֶּבׁש ָּגֶרם‬

               ‫לב שמח ייטיב גהה — רוח אופטימית מביאה בריאות‪.‬‬
‫ורוח נכאה תייבש גרם — ואילו רוח עצבות מייבשת את העצמות‪.‬‬
‫מתאר איך נפלה רוחם של זקני בנימין כשראו לאיזה אסון נורא‬
‫גררו אותם כמה פוחזים קלי דעת‪ ,‬והיו אומרים זה לזה ברוח נכאה‬
‫(יחזקאל)‪ָ :‬י ְב ׁש ּו ַע ְצמ ֹו ֵתינ ּו ְו ָא ְב ָדה ִת ְק ָו ֵתנ ּו ִנ ְג ַזְרנ ּו ָלנ ּו‪ .‬אפשר ששלמה‬
‫רומז כי המלחמה הביאה אסון לא רק על אנשי בנימין‪ ,‬אלא גם על‬
‫אנשים נוספים שלא רצו להיות מעורבים במלחמה וחששו להצטרף‬

                   ‫למלחמה נגד בני בנימין‪ ,‬ואלה אנשי יבש גלעד‪.‬‬
‫תייבש גרם — תייבש מלשון ייבושו‪ :‬ייבושו אנשי יבש‪ .‬כשמם כן‬

                                                                 ‫הם‪.‬‬
   199   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209