Page 205 - 13322
P. 205

‫זי קרפ | ‪205‬‬

                    ‫ׁשֹ ַחד ֵמ ֵחיק ָרׁ ָשע ִי ָּקח ְל ַה ּט ֹות ָאְרח ֹות ִמׁ ְש ָּפט‬

‫שבטי ישראל המתקבצים למלחמה אינם מאמינים כי מערכת‬
‫המשפט של עם ללא מלך אכן תגזור כראוי את דינם של העבריינים‪.‬‬
‫הם ידעו מניסיונם כי קל לשחד את השופטים ולהטות את המשפט‪,‬‬
‫ולכן לקחו את החוק בידיים להטות אורחות משפט‪ .‬המשפט הזה‬
‫עצמו הוא דוגמה נפלאה איך "להטות אורחות משפט"‪ .‬משפט‬
‫פשוט הופך למשפט מסובך‪ .‬איך היה המשפט צריך להיראות‬
‫אילו לא היינו מטים אורחותיו? במקום "שוחד מחיק רשע ייקח"‪,‬‬
‫היה כתוב‪" ,‬רשע ייקח שוחד מחיק"‪ ,‬ואז היה ברור לקורא שהרשע‬
‫מוכן לקחת שוחד אפילו מהמקום המוצנע ביותר בגוף האדם‪.‬‬
‫ובאילו מקרים ינסה להשיג את השוחד? הרמז‪ :‬להטות אורחות‬
‫משפט‪ ,‬אך במשמעות שונה‪ :‬להטות עדותן של נשים שהן אורחות‬
‫שבאו לבית המשפט להתלונן‪ ,‬למשל‪ ,‬על פגיעה בכבודן —‬
‫שעליה מרמזת המילה "חיק" — ומכיוון שאינן שופטות ואינן‬
‫עורכות דין‪ ,‬נקראות "אורחות משפט"‪ ,‬שמתארחות רק לצורך‬

                                                       ‫מסירת עדות‪.‬‬
‫להטות — לעשות להטוט מהמשפט‪ ,‬שהוא מתכסיסי עורכי הדין‪.‬‬

                      ‫ֶאת ְּפ ֵני ֵמ ִבין ָח ְכ ָמה ְו ֵעי ֵני ְכ ִסיל ִּב ְק ֵצה ָאֶרץ‬

‫החוכמה עומדת מול פני מבין‪ ,‬כלומר המבין רואה את החוכמה מול‬
                                                ‫פניו‪ ,‬ברורה ונוכחת‪.‬‬

‫ועיני כסיל בקצה ארץ — רואה למרחקים‪ ,‬ואינו מבחין מה עומד‬
‫קרוב־קרוב‪ ,‬מול פניו‪ ,‬בגובה העיניים‪ .‬ועיני כסיל בקצה הארץ — שוגה‬
‫בדמיונות‪ ,‬חולם חלומות באספמיה‪ .‬אספמיה‪ ,‬ארץ הזהב‪ ,‬נחשבה בימי‬

                                                ‫שלמה לסוף העולם‪.‬‬

                            ‫ַּכ ַעס ְל ָא ִביו ֵּבן ְּכ ִסיל ּו ֶמ ֶמר ְלי ֹו ַל ְד ּת ֹו‬

‫כעס לאביו בן כסיל — אכזבתם של אנשי גבעה הזקנים מחינוך בניהם‬
                                    ‫שדירדר את השבט כולו לתהום‪.‬‬

‫וממר ליולדתו — ממרר את חייה של אמו‪ ,‬ומתחרטת על היותה‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210