Page 207 - 13322

‫זי קרפ | ‪207‬‬

‫השתיקה והשותקים‪ .‬גם אוויל מחריש חכם ייחשב — אוויל שמשתיק‬
‫את החכם ייחשב לאדם חשוב בעת כזאת‪ .‬וכן מחריש שמדבר חרש־‬
‫חרש‪ ,‬בלחש‪ ,‬וכולם קשובים‪ ,‬ומכיוון שאיש אינו שומע את מלמוליו‪,‬‬

‫משערים שהוא חכם‪.‬‬
‫אוטם שפתיו נבון — ועולה עליו מי שפיו סגור ואינו מוציא מילה‪,‬‬
‫שעליו חושבים כי אין חכם כמותו‪ .‬וכן מחריש — משים עצמו חירש‪.‬‬
‫ואוטם שפתיו — משים עצמו אילם‪ ,‬וכל אלה ייחשבו בטעות לחכמים‬

‫בעיני הבריות‪ .‬ולכן על פי ספר עמוס‪ַ ,‬ה ַּמ ְ ׂש ִּכיל ָּב ֵעת ַה ִהיא ִי ּ ֹדם!‬