Page 211 - 13322
P. 211
חי קרפ | 211
ִּפי ְכ ִסיל ְמ ִח ָּתה ל ֹו ּו ְ ׂש ָפ ָתיו מ ֹו ֵקׁש ַנ ְפׁש ֹו
העם הכסיל לא היסס לקבל כל מה שמנהיגיו אמרו ,והיה נכון להרוג כל
מי מאחיו שלא יציית .כפי שאומרים העם ליהושעָּ :כל ִאיׁש ֲאׁ ֶשר ַי ְמֶרה
ֶאת ִּפי ָךְ ...ל ֹכל ֲאׁ ֶשר ְּת ַצֶּו ּנ ּו י ּו ָמת .על כך מעיר שלמה :פי כסיל מחיתה
לו — הפה מפיל אותם בפח .חילופי תפקידים בין הפה לשפתיים.
מחיתה — נועד למחות על כל מה שאינו מוצא חן בעיניו.
ושפתיו מוקש נפשו — שמעוררות מתנקש לרצוח נפש .שלמה
מציג את עמדתו :מעדיף דברי כיבושין על מסע כיבושים.
ִ ּד ְבֵרי ִנְר ָּגן ְּכ ִמ ְת ַל ֲה ִמים ְו ֵהם ָיְרד ּו ַח ְדֵרי ָב ֶטן
מתלהמים — מסיתים למהלומות.
והם ירדו חדרי בטן — דבריו של אדם נרגן ומתלהם תמיד נופלים
על אוזן קשבת .אחרי משה רבנו היתה לעם ישראל שורה של מנהיגים
שעשו מעשי אווילות ,אך ידעו לסחוף את ההמון .הם לא עלו אל
חדרי הלב ,ששם החוכמה ,ומשם היא עולה למוח ,אלא ירדו לחדרי
הבטן ,ששם התאוות ,שלבסוף יוצאות כמו כל מה שנמצא בקרביים
— מלמטה.
ירדו חדרי בטן — מכה מתחת לחגורה.
ַּגם ִמ ְתַר ֶּפה ִב ְמ ַלא ְכ ּת ֹו ָאח ה ּוא ְל ַב ַעל ַמׁ ְש ִחית
לכמה מן המנהיגים הללו היו מצטרפים ריקים ופוחזים שהיו מתרפים
במלאכתם ,חסרי בית וחסרי פרנסה ,והפכו לכנופיה שהמליכה
מנהיגים כרצונה.
אח הוא לבעל משחית — הריקים והפוחזים היו כלי משחית שהטיל
חיתו על העם הפשוט .כנופיות כאלה עמדו לרשותם של מנהיגים
עממיים כמו יפתח הגלעדי ,ואפילו הגנו על דוד בטרם היותו מלך.
הנמשל :אח הוא לבעל משחית — הגבר העצל והגבר המכה את אשתו
ומשחית את פניה ,הם אחים .ונוסף על כך :גם מתרפה במלאכתו אח
הוא לבעל — בעל בריתו של הבעל ,כלומר אח לעובדי האלילים,
הבעל והאשרה ,ואינו מאחינו בני עמנו.
