Page 210 - 13322
P. 210
210יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
החוכמה ,ולא רק באמצעות כוח גופני .הנמשל :נחל נובע מקור חוכמה
— הנחל אינו נובע .המעיין הוא שנובע ,והנחל מעביר את הנביעה
להשקות כל צמא .ולכן נקרא נחל ,שנוחל את מימיו של המעיין.
וכמו שנחל נוחל מימיו מהמעיין ,כך החוכמה חייבת שיהיה לה מקור.
והם המים העמוקים ,דברי פי איש .איש ,זה משה רבנו שעליו נאמר
בספר במדברְ :ו ָה ִאיׁש ֹמׁ ֶשה ָע ָניו ְמאֹד ִמ ּ ֹכל ָה ָא ָדם ֲאׁ ֶשר ַעל ְּפ ֵני ָה ֲא ָד ָמה.
ללמדנו שמעל הכול היה איש.
ְ ׂש ֵאת ְּפ ֵני ָרׁ ָשע לֹא ט ֹוב ְל ַה ּט ֹות ַצ ִ ּדיק ַּב ִּמׁ ְש ָּפט
עדיין בשבחי משה רבנו ,שהוריש לנו את עשרת הדיברות ,שבהם
נאמרֹ :לא ַת ֲע ֶנה ְבֵר ֲע ָך ֵעד ׁ ָש ֶקר .או בלשונו של שלמה :לא טוב להטות
צדיק במשפט .וכן אמר משה בספר במדברֹ :לא ִת ָּ ׂשא ְפ ֵני ָדל ְולֹא ֶת ְה ַ ּדר
ְּפ ֵני ָגד ֹולְּ .ב ֶצ ֶדק ִּתׁ ְש ּפֹט ֲע ִמי ֶת ָך ,או כפי שמביא שלמה מזיכרונו :שאת
פני רשע לא טוב .ה"לא טוב" מחובר לשני חלקי הפסוק .שאת פני
רשע לא טוב — להפוך רשע לנשוא פנים זה לא טוב .ואותו "לא טוב"
מתחבר לחצי השני של הפסוק :לא טוב להטות פני צדיק במשפט.
להטות שתי משמעויות :א .להטעות צדיק במשפט .ב .להטות מלשון
להטוט שעושים עורכי הדיינים כדי להכשיל את הצדיק.
ִ ׂש ְפ ֵתי ְכ ִסיל ָי ֹבא ּו ְבִריב ּו ִפיו ְל ַמ ֲה ֻלמ ֹות ִי ְקָרא
אלה שבאו אחרי משה האמינו בכוח ולא במוח .ריב ומהלומות —
מרמז על מה שה' אומר ליהושע כשמעודדו להשתמש בכוחֲ :ח ַזק
ֶו ֱא ָמץ ַאל ַּת ֲערֹץ ְו ַאל ֵּת ָחת ִּכי ִע ְּמ ָך ְיהָוה ֱאלֹ ֶהי ָך .הנמשל :ההבדל
בין השפתיים ובין הפה .כשהשפתיים גורמות לסכסוך מילולי ,הפה
מעודד להכות כי השפתיים בכוחן לבטא עיצורים ספורים בלבד כמו
אבא אמא .אך משנפתח הפה ונחלצים הלשון והחך והשיניים ,יכול
לבטא את המילים הקשות ביותר .ואכן ,את המילה "מהלומות" אין
השפתיים לבדן מסוגלות לבטא ,וניתן לבטאה רק בעזרת הפה ,החך,
הלשון והשיניים .ולכן נאמר :פיו למהלומות יקרא.
