Page 225 - 13322

‫ טי פרק | ‪225‬‬

‫בשעת העבודה‪ ,‬ולכן נאמר תפיל תרדמה‪ .‬שלא כמו שינה בלילה‪,‬‬
‫שאדם שוכב במיטתו ונרדם לאט־לאט‪ ,‬הרי בשעת העבודה התרדמה‬
‫"נופלת" עליו‪ .‬תחילה נופל מעמידה לישיבה‪ ,‬אחר כך נופל על אפו‬
‫ומתחיל לנקר מהרצפה‪ ,‬ואחר כך נופל ראשו‪ ,‬צונח על חזהו ונרדם‪.‬‬
‫כל זאת פעולתה של העצלות‪ .‬ונפש רמייה תרעב — ומי שמרמה את‬

‫בעל הבית ונרדם בעבודה‪ ,‬סופו שירעב ללחם‪.‬‬

‫ׁשֹ ֵמר ִמ ְצָוה ׁ ֹש ֵמר ַנ ְפׁש ֹו ּב ֹו ֵזה ְדָר ָכיו ָימ ּות‬

‫אילו היה סיסרא נאמן למצוות האל‪ ,‬היה שומר את נפשו‪ ,‬אך מכיוון‬
‫שביזה את אלוהי ישראל‪ ,‬נגזר גורלו למות‪ .‬והנמשל‪ :‬שומר מצווה‬
‫שומר נפשו — המקיים מצווה אחת מכל תרי"ג המצוות‪ ,‬מובטח לו‬

‫שיחיה‪ .‬והכוונה כאן למצוות שילוח הקן‪.‬‬
‫בוזה דרכיו ימות — בוזה מלשון ביזה‪ .‬שהאדם משלח את האם‪,‬‬
‫בוזז את הקן ולוקח לעצמו את הביצים או הגוזלים‪ ,‬עונשו של זה —‬

‫שימות‪.‬‬

‫ַמ ְלֵוה ְיהָוה ח ֹו ֵנן ָ ּדל ּו ְג ֻמל ֹו ְיׁ ַש ֶּלם ל ֹו‬

‫מלווה ה' חונן דל — ה' מלווה לאדם כמה שנות חיים‪ ,‬והאדם מחזיר‬
‫אותן לכיסא הכבוד‪ .‬ולכן נאמר באיוב‪ :‬ה' ָנ ַתן וה' ָל ָקח‪ .‬וגמולו‬
‫ישלם לו — צריך להיות "וגמולו תשלם לו"‪ .‬יעל גומלת לסיסרא‬
‫על מה שעשה ועל מה שהתכוון לעשות לעם ישראל‪ .‬שלמה‬
‫משתמש בפועל "גומל" כי ניגשה למעשה רק לאחר שגמלה אותו‪,‬‬
‫שנאמר ָח ָלב ָנ ָת ָנה‪ .‬לאחר שנגמל מחלבה ניגשה לשלם לו‪ ,‬כלומר‬

‫להמיתו‪.‬‬

‫ַי ֵּסר ִּב ְנ ָך ִּכי ֵיׁש ִּת ְקָוה ְו ֶאל ֲה ִמית ֹו ַאל ִּת ָּ ׂשא ַנ ְפׁ ֶש ָך‬

‫יסר — אותיות הלב של "סיסרא"‪ ,‬המרמזות למי הכוונה‪ .‬הנמשל‬
‫שרוצה ללמדנו שלמה‪ :‬יסר בנך כי יש תקווה — זה הרעיון של ח ֹו ֵ ׂש ְך‬
‫ׁ ִש ְבט ֹו — ׂש ֹו ֵנא ְבנ ֹו‪ .‬מוטב שתייסר אותו בילדותו‪ ,‬ולא תגרום לו למות‬

‫בבחרותו‪ ,‬כפי שקרה לסיסרא‪.‬‬