Page 228 - 13322
P. 228

‫‪ 228‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫והעני הזה טוב מאיש כזב‪ ,‬שמשים עצמו כמי שרוצה לעשות חסד אך‬
                                                       ‫מכזב ומאכזב‪.‬‬

                       ‫ִיְר ַאת ְיהָוה ְל ַח ִּיים ְו ָ ׂש ֵב ַע ָי ִלין ַּבל ִי ָּפ ֶקד ָרע‬

‫יראת ה' לחיים — אחרי שמת האויב‪ ,‬סיסרא‪ ,‬יראת ה' מופנית‬
‫כלפי החיים‪ ,‬כלומר אלה שנשארו בחיים‪ .‬בני ישראל‪ .‬ומתברר כי‬
‫הם עובדי עבודה זרה‪ ,‬כמו שאומרת דבורה‪ִ :‬י ְב ַחר ֱא ֹל ִהים ֲח ָד ׁ ִשים‪,‬‬
‫כלומר איבדו את יראת ה'‪ .‬ושבע ילין בל ייפקד רע — וגם אם ילין‬
‫על מר גורלו‪ ,‬בל ייפקד רע — לא ימנע את הגורל הרע מלהכות בו‪.‬‬

                                                             ‫הנמשל‪:‬‬
‫יראת ה' לחיים — הפחד והיראה מעונשו של ה' תורמים לחיים של‬

                                                    ‫הנזקקים לעזרה‪.‬‬
‫ושבע ילין בל ייפקד רע — אדם שבע‪ ,‬שמלין ומבקש שבל ייפקד‪,‬‬

         ‫שלא יבואו לפקוד אותו בביתו ולבקש תרומה‪ ,‬הוא אדם רע‪.‬‬

                   ‫ָט ַמן ָע ֵצל ָיד ֹו ַּב ַּצ ָּל ַחת ַּגם ֶאל ִּפיה ּו לֹא ְיׁ ִשי ֶב ָּנה‬

‫טמן עצל ידו בצלחת — דבורה נוזפת בשבט ראובן שהתעצל לצאת‬
‫למלחמה‪ָ :‬ל ָּמה ָיׁ ַש ְב ָּת ֵּבין ַה ִּמׁ ְש ְּפ ַת ִים ִלׁ ְש ֹמ ַע ׁ ְשִרק ֹות ֲע ָדִרים‪ .‬משפתיים‬

                                 ‫— רק השפתיים שלו עושות מעשה‪.‬‬
         ‫גם אל פיהו לא ישיבנה — אין בפיהו תשובה על דבריה‪.‬‬

                      ‫ֵלץ ַּת ֶּכה ּו ֶפ ִתי ַי ְעִרם ְוה ֹו ִכי ַח ְל ָנב ֹון ָי ִבין ָ ּד ַעת‬

‫לץ תכה — זה מלך חצור עובד האלילים שיצא למלחמה עלץ ובוטח‬
                                                           ‫— והוכה‪.‬‬

‫פתי יערים — זה סיסרא‪ ,‬שהערים — היה ערום בעת שנרצח‪ .‬וכן‬
‫יערים — הצבא המאולתר של ברק ידע להערים על הלץ המרושע יבין‬

                                       ‫ועל עושה דברו הפתי סיסרא‪.‬‬
‫והוכיח לנבון יבין דעת — את ההוכחה הזאת יבין־גם־יבין יבין‬
‫מלך חצור ויקנה קצת דעת‪ .‬והוכיח לנבון יבין דעת — זו גם שירת‬
‫דבורה שהוכיחה‪ ,‬נשאה דברי תוכחה‪ ,‬לנבון יבין דעת — ליבין מלך‬
   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232   233