Page 234 - 13322

‫‪ 234‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫אדם‪ ,‬כמו רב אומן ורב־תושייה‪ ,‬הוא איש שמעשיו נעלים על מעשי‬
‫הרוב‪ .‬וראש וראשון לעושים זאת ייקרא איש חסד‪ .‬כי החסד נעשה‬
‫שלא על מנת לקבל פרס‪ ,‬ואיש אמונים עולה עליו‪ ,‬כי עושה חסדיו‬

‫בסתר ונאמן להסתיר סודם של האנשים שזכו לחסדיו‪.‬‬
‫מי ימצא — שמציאותו נדירה מאוד‪ ,‬כמו שנכתב בספרנו‪ֵ :‬אׁ ֶשת‬

‫ַח ִיל ִמי ִי ְמ ָצא‪ ,‬שאף היא נדירה‪.‬‬

‫ִמ ְת ַה ֵּל ְך ְּב ֻת ּמ ֹו ַצ ִ ּדיק ַאׁ ְשֵרי ָב ָניו ַא ֲחָריו‬

‫שלמה משבח את תמימותו של גדעון ואת תום לבו‪ ,‬ומאחל לו שבניו‬
‫יהיו כמותו‪ ,‬אף שהוא כבר יודע כי דבר זה לא התגשם וגורל בניו של‬
‫גדעון היה רע ומר‪ .‬בכל זאת‪ ,‬הוא מתאר את התקוות של תחילת הדרך‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬מתהלך בתומו צדיק‪ ,‬אשרי בניו אחריו‪ .‬הצדיק פוסע לתומו‬
‫בדרך‪ ,‬וכל בניו נשרכים אחריו כאווזים אחרי אמם‪ .‬הפוסעים בעקבות‬

‫הצדיק מאמינים כי ילך רק בדרך הישר ויביאם בשלום לביתם‪.‬‬

‫ֶמ ֶל ְך י ֹוׁ ֵשב ַעל ִּכ ֵּסא ִדין ְמ ָזֶרה ְב ֵעי ָניו ָּכל ָרע‬

‫שלמה מגיב לפסוק המלווה את תקופת השופטים‪ַּ :‬ב ָּי ִמים ָה ֵהם ֵאין‬
‫ֶמ ֶל ְך ְּב ִי ְ ׂשָר ֵאל ִאי ׁש ַה ָּי ׁ ָשר ְּב ֵעי ָניו ַי ֲע ֶ ׂשה‪ .‬מלך יושב על כיסא דין —‬
‫אילו היה מלך באותם ימים‪ ,‬היה יושב על כיסא דין ומזרה בעיניו‬
‫כל רע — מפזר את כל הרוע ומשרה תחושה שיש דין ויש דיין‪.‬‬
‫כשמלך יושב על כיסא דין‪ ,‬מזרה בעיניו — עושה עצמו זר לכל‬
‫מכריו‪ ,‬ואינו מכיר פנים לאף אחד‪ .‬כל רע — וכל אחד רע בעיניו‬
‫עד שהוכחה חפותו‪ .‬ומי שאשם ישלם גם אם יגיע לפת לחם‪ְ .‬מ ָזֵרה‬
‫ְב ֵעי ָניו ְי ַק ְּב ֶצ ּנ ּו — קודם מזרה בעיניו ואחר כך יקבצנו — יהפוך אותו‬

‫לקבצן‪.‬‬

‫ִמי ֹיא ַמר ִז ִּכי ִתי ִל ִּבי ָט ַהְר ִּתי ֵמ ַח ָּטא ִתי‬

‫דברי הצניעות והענווה של גדעון השואל את המלאך‪ :‬במה זכיתי?‬
‫ַּב ָּמה א ֹוׁ ִשי ַע ֶאת ִי ְ ׂשָר ֵאל ִה ֵּנה ַא ְל ִּפי ַה ַ ּדל ִּב ְמ ַנׁ ֶּשה ְו ָאנֹ ִכי ַה ָּצ ִעיר ְּב ֵבית‬
‫ָא ִבי‪ ,‬והמלאך משיב‪ִּ :‬כי ֶא ְה ֶיה ִע ָּמ ְך ְו ִה ִּכי ָת ֶאת ִמ ְד ָין ְּכ ִאיׁש ֶא ָחד‪ .‬הנמשל‬