Page 236 - 13322
P. 236
236יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
ַו ִּיׁ ְש ַלח ַמ ְל ַא ְך ְיהָוה ֶאת ְק ֵצה ַה ִּמׁ ְש ֶע ֶנת ֲאׁ ֶשר ְּב ָיד ֹו ַו ִּי ַּגע ַּב ָּב ָ ׂשר ּו ַב ַּמ ּצ ֹות
ַו ַּת ַעל ָה ֵאׁש ִמן ַה ּצ ּור ַו ּ ֹתא ַכל ֶאת ַה ָּב ָ ׂשר ְו ֶאת ַה ַּמ ּצ ֹותּ .ו ַמ ְל ַא ְך ְיהָוהָ ,ה ַל ְך
ֵמ ֵעי ָניוַ .ו ַּיְרא ִּג ְדע ֹוןִּ ,כי־ ַמ ְל ַא ְך ְיהָוה ה ּוא .הנמשל :המשך דברי המלך
השופט .אין לדיין אלא מה שעיניו רואות .ראיתי מה עשיתם ,שמעתי
מה אמרתם ,הכלים העומדים לרשותי ,העיניים והאוזניים ,את שניהם
ברא לי אלוהים ,כדי שאשפוט משפט צדק.
ַאל ֶּת ֱא ַהב ׁ ֵש ָנה ֶּפן ִּתָּוֵרׁש ְּפ ַקח ֵעי ֶני ָך ְ ׂש ַבע ָל ֶחם
גדעון אומר לעצמו :לא אעצום עין עד שאבצע את השליחות המוטלת
עליי .ולמלאך הוא אומרַ :אל ָנא ָת ֻמׁש ִמ ֶּזה ַעד ּ ֹב ִאי ֵא ֶלי ָך ְוה ֹו ֵצא ִתי
ֶאת ִמ ְנ ָח ִתי ְו ִה ַּנ ְח ִּתי ְל ָפ ֶני ָך .והמלאך מבטיחָ :אנֹ ִכי ֵאׁ ֵשב ַעד ׁש ּו ֶב ָך .פקח
עיניך שבע לחם — פקח עיניך ותראה איך אכין לך לחםְ .ו ִג ְדע ֹון ָּבא
ַו ַּי ַע ׂש ְּג ִדי ִע ִּזים ְו ֵאי ַפת ֶק ַמח ַמ ּצ ֹות .הנמשל :לך לעבוד!
ַרע ַרע ֹיא ַמר ַה ּק ֹו ֶנה ְואֹ ֵזל ל ֹו ָאז ִי ְת ַה ָּלל
אלה דברים שאומר המלאך ,שליחו של ה"קונה" בספר בראשיתֹ :ק ֵנה
ׁ ָש ַמ ִים ָו ָאֶרץ :רע רע המצב של בני ישראל ,הזמן הולך ואוזל ,צריך
לעשות מעשה שיביא תשועה וינחיל תהילה שאינה בת חלוף .רק
אחרי מלחמה תבוא הישועה ,ורק אז יתהלל חוגר כמפתח .הנמשל:
רע רע יאמר הקונה — קונה ממשש את הסחורה — הבד או הפירות —
ומנסה להוריד את המחיר באומרו שהסחורה רעה .לפתע מגיע קונה
אחר ורוכש הכול בלי להתמקח" ,ואוזל לו" ,כשהסחורה אזלה לגמרי
אז יתהלל — מתחיל ליילל .איך החמיץ עסקה טובה .המלאך מאיץ
בגדעון להחליט מהר ,כי הזמן אוזל ואולי יחמיץ את המועד .העם
בשל למלחמה.
ֵיׁש ָז ָהב ְוָרב ְּפ ִני ִנים ּו ְכ ִלי ְי ָקר ִ ׂש ְפ ֵתי ָד ַעת
זהב ופנינים הם תכשיטים שהאדם עונד בחייו ,אך יקר מהם הוא מה
שמשאיר אחריו לדורות הבאים ,ככתוב בספר שופטיםַ :ו ִּי ֶבן ׁ ָשם ִּג ְדע ֹון
ִמ ְז ֵּב ַח ַליהָוה ַו ִּי ְקָרא ל ֹו ְיהָוה ׁ ָשל ֹום ַעד ַה ּי ֹום ַה ֶּזה ע ֹו ֶד ּנ ּו ְּב ָע ְפָרת ֲא ִבי
