Page 267 - 13322
P. 267

‫בכ קרפ | ‪267‬‬

‫אף אתה — ואומר זאת בפירוש בשמואל א'‪ְ :‬ו ִאם ָהֵר ַע ָּתֵרע ּו ַּגם ַא ֶּתם‬
‫ַּגם ַמ ְל ְּכ ֶכם ִּת ָּספ ּו! כולכם באותה סירה‪ .‬והנמשל‪ :‬להיות בה' מבטחך‬
‫— תהיה בטוח שכמו שירושלים תיכון ותיבנה במהרה בימינו‪ ,‬וכמו‬

                                  ‫שבניך ייכונו וייבנו — אף אתה כן‪.‬‬

                        ‫ֲהלֹא ָכ ַת ְב ִּתי ְל ָך ׁ ָש ִליׁ ִשים ְּבמ ֹו ֵעצֹת ָו ָד ַעת‬

‫הרי הוריתי לך לחלק את הצבא לשלושה חלקים‪ .‬שמואל א'‪ַ :‬ו ָּי ֶ ׂשם‬
‫ׁ ָשא ּול ֶאת ָה ָעם ׁ ְשלֹׁ ָשה ָראׁ ִשים‪ .‬ואכן‪ ,‬שליש הצבא היה עם יונתן‬
‫בגבעת בנימין‪ ,‬ושני שלישים היו עם שאול במכמש ובהר בית אל‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬שלישים — עצות החוזרות שלוש פעמים לחיזוק זכירתן‪ :‬פעם‬
‫בתורה‪ ,‬פעם בנביאים ופעם בכתובים‪ .‬ואף בספר משלי עצמו אנו‬

                                       ‫מוצאים שלישים רבים כאלה‪.‬‬
            ‫במועצות ודעת — זה נעשה בהתייעצות ובשום דעת‪.‬‬

         ‫ְלה ֹו ִדי ֲע ָך ֹקׁ ְש ְט ִא ְמֵרי ֱא ֶמת ְל ָהׁ ִשיב ֲא ָמִרים ֱא ֶמת ְלׁ ֹש ְל ֶחי ָך‬

‫שמואל נוזף בשאול‪ִ :‬נ ְס ָּכ ְל ָּת ֹלא ׁ ָש ַמְר ָּת ֶאת ִמ ְצַות ְיהָוה ֱא ֹל ֶהי ָך ֲאׁ ֶשר‬
‫ִצָּו ְך‪ .‬להשיב אמרים אמת לשולחיך — לא הקפדת לעשות את מה‬
‫שאמרו לך שולחיך‪ ,‬כלומר אני־שמואל והקב"ה עצמו‪ .‬הנזיפה באה‬
‫אחרי ששאול החליט על דעת עצמו להעלות קורבן לקראת הקרב‬
‫ולא לחכות לשמואל שיעשה זאת‪ ,‬כי ראה שצבאו מתחיל לנטוש את‬

                               ‫המחנה במכמש ושמואל בושש לבוא‪.‬‬
‫קושט — הוא קישוט לדברי אמת‪ ,‬כגון המשל‪ ,‬הסיפור והפתגם‪.‬‬
‫אלה קישוטים המסייעים לעם הפשוט לדמיין את האמת‪ ,‬כי קשה‬
‫לאדם לקבל את האמת כמות שהיא‪ ,‬שהיא לא פעם קשה או רעה‬
‫או מכוערת‪ .‬והמשל המקשט אותה הופך אותה לנסבלת‪ .‬לכן נאמר‬
‫קושט אמרי אמת‪ ,‬שהאמרות לעם הן קישוט בלבד ואינן האמת‬

                                                         ‫במערומיה‪.‬‬
‫להשיב אמרים אמת לשולחיך — אך לשולחיך אתה חייב להשיב‬

                                     ‫אמרים של אמת‪ .‬בלי קישוטים‪.‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272