Page 266 - 13322
P. 266

‫‪ 266‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫ִּכי ְרא ּו ֵאת ֲאׁ ֶשר ִה ְג ִ ּדל ִע ָּמ ֶכם‪ .‬לא שאול הגדיל לעשות וניצח‪ ,‬אלא‬
‫ה' ניצח‪ .‬והנמשל‪ :‬הט אוזנך ושמע דברי חכמים — אדם ששמיעתו‬
‫לקויה‪ ,‬מטה אוזנו באמצעות כף ידו כדי שישמע טוב יותר‪ .‬במיוחד‬
‫עליו לעשות זאת בהקשיבו לחכמים‪ ,‬כי כבר אמר קהלת‪ּ ִ :‬ד ְבֵרי ֲח ָכ ִמים‬

                      ‫ְּב ַנ ַחת ִנׁ ְש ָמ ִעים‪ ,‬מדברים בקול חלוש ובניחותא‪.‬‬
‫ולבך תשית לדעתי — תשית — מלשון שתייה — יסוד‪ ,‬אבן השתייה‬
‫של חייך‪ ,‬וכן תשתה את דבריי בצמא‪ .‬כנאמר בפרקי אבות‪ְ :‬י ִהי ֵּבי ְת ָך‬

                    ‫ֵּבית ַו ַעד ַל ֲח ָכ ִמים‪ֶ ,‬ו ֱהֵוי ׁש ֹו ֶתה ַּב ָּצ ָמא ֶאת ִ ּד ְבֵרי ֶהם‪.‬‬

                 ‫ִּכי ָנ ִעים ִּכי ִתׁ ְש ְמֵרם ְּב ִב ְט ֶנ ָך ִי ּכֹנ ּו ַי ְח ָ ּדו ַעל ְ ׂש ָפ ֶתי ָך‬

‫כי נעים כי תשמרם בבטנך — אלה דברי שמואל‪ :‬את מה שקרה לכם‬
‫היום תכניסו היטב לראש ולבטן‪ .‬רבים מהלוחמים דורשים להרוג את‬
‫אלה שזילזלו בשאול‪ַ :‬ו ּיֹא ֶמר ָה ָעם ֶאל ׁ ְשמ ּו ֵאל ִמי ָהאֹ ֵמר ׁ ָשא ּול ִי ְמ ֹל ְך‬
‫ָע ֵלינ ּו ְּתנ ּו ָה ֲא ָנׁ ִשים ּו ְנ ִמי ֵתם‪ .‬אך שאול ממהר להרגיע את הרוחות‪ :‬י ּו ַמת‬
‫ִאיׁש ַּב ּי ֹום ַה ֶּזה ִּכי ַה ּי ֹום ָע ָ ׂשה ְיהָוה ְּתׁש ּו ָעה ְּב ִי ְ ׂשָר ֵאל‪ .‬חמומי המוח‪,‬‬

                                   ‫ִשמרו את הרעיונות שלכם בבטן!‬
‫ייכונו יחדיו על שפתיך — ואל תעלו אותם על דל שפתותיכם כדי‬
‫שייכונו‪ .‬יכו אותנו מכה ניצחת‪ .‬ייכונו יחדיו על שפתיך — מצטט‬
‫מספר דברים את משה רבנו בקריאת שמע‪ְ :‬ו ִד ַּבְר ָּת ָּבם ְּבׁ ִש ְב ְּת ָך ְּב ֵבי ֶת ָך‬
‫ּו ְב ֶל ְכ ְּת ָך ַב ֶ ּדֶר ְך וכו'‪ .‬הנמשל‪ :‬כאן מדמה את דברי החכמים כאילו היו‬
‫תינוקות תאומים בבטן אמם‪ .‬כי נעים כי תשמרם בבטנך — אתה חש‬
‫אותם נעים בבטן‪ ,‬שם אתה שומר עליהם מכל משמר ברחם‪ ,‬שהוא‬
‫מקום הרחמים‪ .‬ייכונו יחדיו על שפתיך — כשהם נולדים יחד‪ ,‬הרי בעת‬
‫ברית־המילה אתה מברך אותם בשפתיך בפסוק מתהלים‪( :‬זה הקטן‬
‫גדול יהיה) ִאם ֶאׁ ְש ָּכ ֵח ְך ְיר ּוׁ ָש ִָלם ִּתׁ ְש ַּכח ְי ִמי ִני‪ .‬ייכונו יחדיו על שפתיך‬
‫— שגם התינוקות וגם ירושלים יחדיו ייכונו וייבנו במהרה בימינו אמן‪.‬‬

                   ‫ִל ְהי ֹות ַּביהָוה ִמ ְב ַט ֶח ָך ה ֹו ַד ְע ִּתי ָך ַה ּי ֹום ַאף ָא ָּתה‬

‫אף אתה — העם וגם אתה‪ ,‬שאול‪ .‬שמואל מזהיר לא רק את העם‪,‬‬
‫אלא גם את המלך שאותו המליך‪ :‬להיות בה' מבטחך‪ ,‬הודעתיך היום‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271