Page 263 - 13322
P. 263
בכ קרפ | 263
מי שמלווה לאנשים במצוקה מתוך ידיעה שלא יוכלו להחזיר לו ואז
משתלט על רכושם ,מעורר את זעם ההמון.
ושבט עברתו יכלה — וכל השבט שאליו שייכים הנפגעים ,יכלה בו
עברתו ,ישפוך עליו את זעמו ויכלה את כל רכושו.
ט ֹוב ַע ִין ה ּוא ְיבָֹר ְך ִּכי ָנ ַתן ִמ ַּל ְחמ ֹו ַל ָ ּדל
האויב הראשון התוקף את ישראל לאחר המלכתו של שאול הוא נחש
העמוני ,האומר בשמואל א' לאנשי יבש גלעד :טוב עין הוא יבורך —
אם כל אחד מכם ייתן לי עין ,מה טוב ,הוא יבורך ,אכרות איתכם ברית
שתביא לכם ברכהְּ .ב ֹזאת ֶא ְכרֹת ָל ֶכם ִּב ְנק ֹור ָל ֶכם ָּכל ֵעין ָי ִמין ְו ַ ׂש ְמ ִּתי ָה
ֶחְר ָּפה ַעל ָּכל ִי ְ ׂשָר ֵאל.
כי נתן מלחמו לדל — הציב תנאי זה למרות שאנשי העיר היו
נכונים להיות לו לעבדים ולספק את לחמוְּ .כָרת ָלנ ּו ְבִרית ְו ַנ ַע ְב ֶד ָּך,
הציעו (שם) .שיעשה להם ברית במקום להוציא להם עין כי בכך כבר
היו מורגלים .הנמשל :טוב עין — אדם שאינו צר עין ומעולם לא ניסה
לנצל את מצוקתם של העניים ,תבוא עליו הברכה :ההמון לא יכלה
בו זעמו .כי נתן מלחמו לדל — כי לא נתן לעני כסף כדי שיחזיר לו
בריבית דריבית ,אלא נתן לו לחם לאכול .ואת הלחם אין צורך להחזיר
ואינו חוב הרובץ על העני.
ָּגֵרׁש ֵלץ ְו ֵי ֵצא ָמד ֹון ְו ִיׁ ְש ּ ֹבת ִ ּדין ְו ָקל ֹון
זו בקשתם של אנשי יבש גלעד מהמלך החדש שאול :גרש לץ ו ֵיצא
מדון — סלק את הנחש העמוני הזה מחיינו ,אפילו במחיר של מלחמה,
ריב ומדון.
וישבות דין וקלון — ויפסיק להשפיל את אחינו בני ישראל .ולא יוכל
להגשים את חלומו להמיט חרפה על כל ישראל .הנמשל :גרש לץ ויצא
מדון — כל זמן שאתה מוכן להאזין להצחקותיו של הלץ ,הוא יוסיף
ללגלג באוזניך על כל הקדוש לך ,אך ברגע שתבקש ממנו להסתלק
ולעוזבך לנפשך ,יצא מדון — יהפוך מלץ חביב לאיש מדון זועם.
וישבות — יעשה שביתת שבת בביתך ולא יזוז משם ,אפילו יגזור
