Page 324 - 13322
P. 324

‫‪ 324‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫כמו פלפל או שום‪ ,‬אך לא חיטה! אותה היו טוחנים באבני ריחיים‪.‬‬
‫הריפות — מלשון חריפות‪ .‬החריפות של השום או הפלפל הכתוש‬
‫מסתירה את כל הטעמים העדינים יותר‪ .‬שנאמר בספר שמואל ב'‪:‬‬
‫ַו ִּתׁ ְש ַטח ָע ָליו ָהִרפ ֹות ְולֹא נ ֹו ַדע ָ ּד ָבר‪ .‬כלומר הטיפשות מאפילה על‬

                                                  ‫התכונות האחרות‪.‬‬

                          ‫ָידֹ ַע ֵּת ַדע ְּפ ֵני ֹצא ֶנ ָך ׁ ִשית ִל ְּב ָך ַל ֲע ָדִרים‬

‫שאול מגיע אל להקת הנביאים שעליה מנצח שמואל‪ ,‬כנראה כדי‬
‫להקיף את דוד במעגלם ולשמור עליו‪ .‬במקום לתפוס את המבוקש‪,‬‬
‫שאול מרגיש דחף להצטרף אל העדר‪ ,‬אל להקת המתנבאים‪,‬‬
‫שהיו כנראה מין טרובדורים‪ .‬ואנשים שראו זאת שאלו בתמיהה‬
‫(שמואל א'‪ ,‬יט)‪ֲ :‬ה ַגם ׁ ָשא ּול ַּב ְּנ ִבי ִאים? התשובה לכך נמצאת בנאמר‬
‫פה‪ :‬ידוע תדע פני צאנך‪ ,‬שית לבך לעדרים — המנהיג חייב להכיר‬
‫את צאן מרעיתו פנים אל פנים‪ .‬וזה מה שעשה שאול‪ .‬שכבר‬
‫נאמר בספרנו‪ :‬י ֹו ֵד ַע ַצ ִ ּדיק ֶנ ֶפׁש ְּב ֶה ְמ ּת ֹו‪ .‬אבל חייב הצדיק לדעת לא‬
‫רק את נפש הצאן‪ ,‬אלא גם את העדרים שבתוכו‪ .‬את הצאן מנהיג‬
‫הרועה‪ ,‬וזה המלך‪ ,‬אך את העדר מוליכה המשכוכית‪ ,‬וזה הנביא‪.‬‬
‫וכדאי לרועה להכיר גם את המשכוכית כדי לכוון את העדר אל‬

                                                         ‫מחוז חפצו‪.‬‬

                           ‫ִּכי לֹא ְלע ֹו ָלם חֹ ֶסן ְו ִאם ֵנ ֶזר ְלד ֹור ָוד ֹור‬

‫ושם למד שאול כי לא לעולם חוסן‪ ,‬והנזר המונח על ראשו לא‬
‫יעבור מדור לדור‪ .‬והוא אכן מצטרף אל החבורה התימהונית‪ ,‬שכולה‬
‫צעירים בני הדור הבא‪ .‬הנמשל — לא לעולם חוסן — מנהיג העדה‪,‬‬
‫לא לעולם תהיה חסין מהתהפוכות העוברות על כל שליט‪ .‬ייתכן‬
‫שתצטרך להיפרד מהנזר‪ ,‬מהכתר‪ .‬ואם נזר לדור ודור — תצטרך‬
‫להתנזר מהמנהיגות ומהכבוד הכרוך בה‪ ,‬כי הדור הבא יחליף את‬
‫הדור שלך‪ .‬ואם נזר לדור ודור — כל דור חדש מתנזר מהדור שקדם‬

                                                                  ‫לו‪.‬‬
   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328   329