Page 194 - VOL-2
P. 194
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ה
באר מים חיים
(כד) לקרוביו של החוטא .ואף לפי הספק שכתבנו
לעיל דאפשר כיון שאין הקרובין מחוייבין להאמין
אין מחוייבין להוכיחו ,אף על פי כן נראה דמותר
לספר לפניהם כיון שכונת המספר היא לטובתו
ורואה שהקרובין יאמינו לו ויוכיחוהו על ידי זה.
אך מאד מאד צריך המספר להתיישב בדבר קודם
שיספר להם דעל פי הרוב הקרובים אינם מאמינים
כלל דבר כזה ויוכל רק לבוא מזה לידי מחלוקות
גדולות ואז שב ואל תעשה עדיף.
(כה) בהצנע .ואין להקשות על דברי ר' יונה מהא
דאיתא כמה פעמים בש"ס מכין אותו מכות מרדות
אפילו על איסור דרבנן ,ולא נזכר כלל שצריך ליזהר
שלא יתבייש פניו על ידי זה בשעת מעשה ,ואם כן
כ"ש על איסור דאורייתא שמוכח שהיה במזיד אף
שלא היה התראה ,דפשוט דזה תלוי לפי ראות עיני
בית דין את האיש אם תוכחתם תהיה מועלת לו על
להבא שלא יעשה עוד את העבירה ,דכמה פעמים
בדברים לא יוסר עבד ,וגם לפי הענין שעשה אם
ידעו בו רבים ,שעל ידי זה נתחלל כבוד השם חס
ושלום אם לא יגדרו את הפרצה על להבא ,בודאי
מוטל על הבית דין לעשות כל מה שהם יכולין כדי
שרבים יראו ויקחו מוסר וכמ"ש בסנהדרין (מ"ו
ע"א) אמר ר' אליעזר בן יעקב שמעתי שבית דין
וכו' והובא בחו"מ בסימן ב'.
184
volume 2
