Page 149 - 26316
P. 149

‫גי קרפ | ‪149‬‬

‫את החיים ואת העץ המשפחתי‪ ,‬מביאה תאווה חדשה להולדת בנים‪.‬‬
‫שיתגאו במוצאם ויאמרו‪ :‬אבי מלך! ובקהלת רבה נאמר‪ֵ :‬אין ָא ָדם י ֹו ֵצא‬

                                        ‫ִמן ָהע ֹו ָלם ַו ֲח ִצי ַּת ֲאָות ֹו ְּב ָיד ֹו‪.‬‬

                        ‫ָּבז ְל ָד ָבר ֵי ָח ֶבל ל ֹו ִויֵרא ִמ ְצָוה ה ּוא ְיׁ ֻש ָּלם‬

‫מי שבז למעשהו של אבימלך היה הבן הקטן שנשאר בחיים‪ ,‬ושמו‬
‫יותם‪ .‬ייחבל לו — ידע כי החבל קשור גם על צווארו‪ ,‬אך לא חשש‬
‫מאחיו עובד האלילים‪ ,‬כי ידע ש"ירא מצווה הוא ישולם" — המאמין‬
‫באמת יזכה בשכר המגיע לו‪ ,‬והרשע‪ :‬כל כלב יבוא יומו‪ .‬בז לדבר‬
‫ייחבל לו — כמו שהיו קושרים את הבז בחבל דק‪ ,‬שלא יברח אחרי‬
‫שיצוד‪ .‬כך מי שבז למישהו‪ ,‬ייחבל לו‪ ,‬ייקשר אליו בחבל‪ .‬הבוז ממש‬
‫כמו האהבה‪ ,‬שניהם קושרים אותך אל מושא בוזך או אל מושא‬
‫אהבתך‪ .‬ודמותך בעיני בני אדם תמיד נקשרת אל מי שאתה בז לו‪ .‬כי‬

         ‫זה טיבם של בני אדם‪ .‬ולכן היזהר בבחירת אויביך ושנואיך‪.‬‬
         ‫וירא מצווה הוא ישולם — שיכין עצמו ליום נקם ושילם‪.‬‬

                      ‫ּת ֹוַרת ָח ָכם ְמק ֹור ַח ִּיים ָלס ּור ִמ ּמֹ ְקׁ ֵשי ָמֶות‬

‫תורת חכם מקור חיים — כאן פותח שלמה בתיאור מעלותיו של‬
‫יותם וכמה חכם היה המשל שהמשיל‪ ,‬שנשאר מקור חיים לעם לדורי‬

                                                              ‫דורות‪.‬‬
‫לסור ממוקשי מוות — מסופר בספר שופטים שמיד לאחר שאמר‬
‫את משלו‪ ,‬בורח יותם משכם‪ַ ,‬ו ֵּי ֶל ְך ְּב ֵאָרה ַו ֵּיׁ ֶשב ׁ ָשם ִמ ְּפ ֵני ֲא ִבי ֶמ ֶל ְך‬
‫ָא ִחיו‪ .‬כדי לסור ממוקשי מוות‪ .‬כמו תמיד‪ ,‬נאלץ הממשיל לברוח מן‬
‫המושל‪ .‬כנאמר בספר עמוס‪ :‬ח ֹו ֶזה ֵל ְך ְּבַרח‪ .‬הנמשל‪ :‬מקור חיים הוא‪,‬‬
‫דרך משל‪ ,‬מקור הציפור‪ ,‬המספק מזון לה ולגוזליה‪ .‬בדומה לכך תורת‬

                            ‫החכם מוצאת את מזונה ברוח האנושית‪.‬‬
‫לסור ממוקשי מוות — איך להימנע‪ ,‬ממש כמו הציפור‪ ,‬מליפול‬
‫למלכודות שסופן מוות‪ .‬ומהו מוקש? שנוקש על דלתך המלאך עם‬

                                                            ‫החרמש‪.‬‬
   144   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154