Page 146 - 26316
P. 146
146יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|
ֵיׁש ִמ ְת ַעׁ ֵּשר ְו ֵאין ּכֹל ִמ ְתר ֹוׁ ֵשׁש ְוה ֹון ָרב
אפשר לקרוא :יש מתעשר ואין כל מתרושש — שלא כל התעשרות
של אדם אחד מחייבת התרוששותו של אדם אחר כפי שהעם סבור.
בה־בעת שלמה מזכיר לנו את מנהגם של אנשי סדום להעשיר את
אורחיהם ולהעניק להם מטבעות כסף כדי ליצור את הרושם שהתעשרו,
ואין כול — לא מכרו להם כל מזון בעבור הכסף.
מתרושש והון רב — זה אברהם כשמלך סדום אמר לו בספר
בראשיתֶּ :תן ִלי ַה ֶּנ ֶפׁש ְו ָהְר ֻכׁש ַקח ָל ְך .וסירב אברהם שלא יאמר המלך:
אני העשרתי את אברם .כי מנגד הבטיח לו הקב"ה שיעשיר אותו
בעצמוָ :אנֹ ִכי ָמ ֵגן ָל ְך ְ ׂש ָכְר ָך ַהְר ֵּבה ְמ ֹאד .ואותה חלוקה אכן הפכה את
אברהם לבעל הון גדול ,אב המון גויים .הנמשל :מטוטלת חייו של
אדם .לרגע מתעשר ולרגע חסר כול ,מתרושש ,ושוב חוזר אל ההון.
ואז רב :רב עם מתחריו ,ולכן מרוויח ומפסיד ללא הרף .הפסוק מצייר
את מהלך חייו של סוחר בימים ההם :מתעשר ולפתע אין כול ,ואז
עוזב את הארץ ומפליג לתרשיש ,מתרושש ,כלומר צובר זהב תרשיש,
ונעשה בעל הון רב .כאשר ספר משלי נכתב ,בימי שלמה ,נחשבה
תרשיש לארץ הזהב ולמקור העושר .ונאמר במלכים א'ַ :א ַחת ְלׁ ָשלֹׁש
ׁ ָש ִנים ָּתב ֹוא ֳא ִני ַתְרׁ ִשיׁש ֹנ ְ ׂש ֵאת ָז ָהב ָו ֶכ ֶסף .וייתכן כי כאן גם רמז למסעו
המאוחר יותר של יונה הנביא ,שברח אף הוא לתרשיש כדי להתרושש.
לעשות עסקים במקום להיות נביא.
ּכֹ ֶפר ֶנ ֶפׁש ִאיׁש ָעׁ ְשר ֹו ְוָרׁש לֹא ׁ ָש ַמע ְּג ָעָרה
עושרו של לוט היה כופר הנפש שבו זכה ,כאשר ציית למלאכים וברח
מסדום בלי לקחת שום רכוש.
ורש לא שמע גערה — רש במקום זה מי שהורישוהו ,שנשמדה
ארצו — מי שלא ציית לצו ולא ברח — שילם בחייו .רצה לשמור על
רכושו ,ואיבד את הרכוש היקר יותר ,את חייו .כופר הוא כיסוי עבה,
מעין זפת ,השומר על מה שבתוכו מכל תהפוכות מזג האוויר .תיבת
נוח כוסתה בכופר .הנמשל :כופר נפש איש עושרו — עושרו של אדם
מעלים את חסרונותיו .שנאמר במסכת קידושיןַ :ה ֶּכ ֶסף ְמ ַט ֵהר ַמ ְמ ֵזִרים.
