Page 210 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 210

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קפב‬

‫עיגולים וקווים‪ -‬בניין הספירות בציור "פרצוף אדם"שא מתקן בהן תיקון נוסף‪ .‬כי תחילה‪ ,‬בעת‬
‫מיתת המלכים‪ ,‬יצאו הספירות זו בעד זו ולא התחברו ולא התקשרו זו עם זו‪ ,‬ועל כן לא‬

                                                                                    ‫יכלו לפעול‪.‬‬

‫בעת "תיקון המלכים"‪ ,‬נתקנו הספירות בציור "פרצוף אדם"‪ ,‬שבו עומדות הספירות בצורת קוים‬
‫"ביושר"‪ ,‬ומתקשרות ומתחברות זו עם זו‪ .‬רק אחר שהספירות עומדות בצורת קווים ומתחברות זו‬

                                      ‫עם זו יכול האור העליון להתגלות ויכולים הנבראים לקבלו‪.‬‬

‫ועודשב‪ ,‬הספירות העליונות יצאו לכתחילה בדרך ג' קווים ועל כן היו מתוקנות כבר בראשית‬
‫ההאצלה‪ .‬לעומתן יצאו הספירות התחתונות תחילה זו על גבי זו בלי חיבור והיה הפירוד ביניהם‪,‬‬

‫ורק אחר כך נתקנו בבחינת ג' קווים והיו לספירות שמתחברות ומתקשרות זו עם זו בקשר אמיץ‪.‬‬

‫התלבשות‪ -‬עוד כתב רבינו המהרח"ו זי"עשג‪ ,‬כי תיקון האצילות נעשה בהתלבשות הספירות זו בזו‪.‬‬
         ‫כי תחילה היו הספירות נקודות‪ ,‬ואחר כך הן נתקנו ונעשו פרצופים שמתלבשים זה בזה‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                                        ‫להמעיט האור‪ .‬כי זה עיקר כוונת התיקון"‪.‬‬
‫וכן עיין שער מאמרי רשב"י )פרשת פיקודי( וז"ל‪" :‬והנה עתה תראה כמה תיקונים נעשו באופן שהאור עתה יכול לירד‬
‫למט' ויוכלו התחתונים לקבלו וכו'‪ .‬והשלישי הוא כי בתחילה היו ג"ס ראשונות כ"א כלולה מי"ס אבל עתה שנעשת‬
‫כל ספי' מהם בצורת פרצוף נמצא כי כל אחת מהם נעשת פר' מי"ס גמורות ומה שהיו עתה תחלה ג' ספי' הם עתה‬
‫שלשי' ספי' באופן שנתארך ונגדל המקום שיעור רב וגדול מאד מבתחילה ונתרחקו ז"ת מן הא"ס שיעור גדול של‬
‫שלשים ספי' ויכולים לקבל האור משא"כ בתחי' שהמרחק אשר בינם לבין הא"ס לא היה רק שיעור ג' ספירות לבד"‬
‫שא‪ .‬עיין שער מאמרי רשב"י )פרשת פיקודי( וז"ל‪" :‬דע כי טרם שנאצל עולם האצי' נאצלו בחי' הי"ס ההם בבחי'‬
‫אחרת שאינה כן עתה והוא כי הי"ס דאצי' נאצלו הם לבדם זו ע"ג זו וזו למטה מזו וזו מקבלת שפע מזו וזו נותנת‬
‫שפע לזו וז"ס פ' ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום שהם אלו הי"ס שנאצלו בסדר הנ"ז ובאופן הנז' ואפי' הו"ק‬
‫אשר הם מן החסד ועד היסוד לא היו מתקשרות ומתחברות בצורת פרצוף אדם אלא כל א' עומדת תחת חבירתה ומקבלת‬
‫ממנה ולא היו בציור קוים וכו'‪ .‬היו העשר ספירות בלא שום תקון כלל וכו'‪ .‬והנה עתה תראה כמה תיקונים נעשו באופן‬
‫שהאור עתה יכול לירד למט' ויוכלו התחתונים לקבלו וכו'‪ ,‬כל ספירה וכו'‪ ,‬כל אחד מהם נתקנה בציור פר' אדם ובצורת‬

                                                                                        ‫אדם ובצורת קוים ביושר"‪.‬‬
‫שב‪ .‬עיין שער ההקדמות )נ"ה ע"ב( וז"ל‪" :‬דע‪ ,‬כי הנקודה של אריך‪ ,‬או של אבא‪ ,‬אר של אימא‪ ,‬כאשר יצאה‪ ,‬היתה‬
‫כלולה בשלימות‪ ,‬בכל י' חלקים כנז"ל‪ .‬וגם כי היו מחוברים יחד‪ .‬פי'‪ ,‬כי היו מיוסדות בדרך ג' קוים‪ ,‬קו ימין ושמאל‪,‬‬
‫ואמצע‪ ,‬וזה הוא קשר האמיתי‪ .‬אבל ששת חלקי נקודת ז"א‪ ,‬לא יצאו בדרך קוים‪ ,‬רק היו זו על גבי זו‪ ,‬ולא נתחברו‬
‫יחד דרך קוים‪ ,‬ולכן היה הפירוד ביניהם וכו'‪ .‬אבל אחר התקון‪ ,‬חזרו להתחבר הו חלקי הנקודה דז"א‪ ,‬בבחי' ג' קוים‬

                                                                                                ‫כנז'‪ ,‬ואז נתקיימו‪.‬‬
‫ובזה תבין טעם‪ ,‬צריכות עיבור ז"א בתוך אימא‪ ,‬כי בהיותם יחד שם מחוברים‪ ,‬נתאספו ונתחברו יחד כל הו"ק‪ ,‬ובפרט‬
‫כי כיון שנתחברו יחד שם‪ ,‬נתוסף בהם הארת אימא‪ ,‬והוסיפה בהם כח‪ ,‬ואז נתחברו ונתקשרו קשר אמיץ דרך קוים"‪.‬‬
‫שג‪ .‬עיין שער ההקדמות )נ"ד ע"ב( וז"ל‪" :‬והנה ענין התקון היה באופן זה‪ ,‬כי מן הנקודה הא' שהיתה נקראת קודם‬
‫התיקון בשם ספירת הכתר‪ ,‬הנה עתה נתחלקה ג' חלקים‪ ,‬והם ענין ג' רישין וכו'‪ .‬ואז נתלבשו זה בתוך זה‪ ,‬עתיק‬
‫בתוך א"א‪ .‬ואח"כ מן הנקודה הב' והג'‪ ,‬שהיו נקראים חו"ב‪ ,‬נעשו עתה ב' פרצופים או"א‪ ,‬המלבישים ע"ג חג"ת‬
‫דא"א וכו'‪ .‬ואמנם היות ענין זה נק' בחי' תקון‪ ,‬הוא‪ ,‬לסבה זו‪ ,‬כי כאשר נתעלו ב' הנקודות הב' והג'‪ ,‬הנקרא חו"ב‪,‬‬
‫עלו למעלה‪ ,‬והלבישו לחג"ת דא"א‪ ,‬כנודע‪ ,‬וע"י אותו הכסוי וההלבשה‪ ,‬שהלבישו‪ ,‬נעשה להם בחי' כלים בפרצוף‬

                         ‫שלם וכו'‪ ,‬ואז נעשו חו"ב שתי הנקודות הנז'‪ ,‬נעשו שני פרצופים שלמים‪ ,‬הנקרא או"א"‪.‬‬
   205   206   207   208   209   210   211   212   213   214   215