Page 205 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 205
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קעז
תיקון זה ממעט את האור העליון כדי שהספירות התחתונות יוכלו להשיגו ,הכיצד?
"תיקוני הפנים" הינם "חלונות"" ,מעברים צרים וקטנים"" .תיקוני השערות" הינם "צינורות דקים",
ובכל אלה עובר רק מעט מן האור העליון ,רק האור המועט יוצא החוצה ,ואותו יכולים הספירות
התחתונות והעולמות הנבראים לקבל .מכל הנ"ל ,עולה כי לימד האר"י לתלמידיו את" הקלקול" ואת
"התיקון" אשר באצילות בשני אופנים ,שהיחס בין הדינים ובין הרחמים הינה סיבת הקלקול והתיקון.
באצילות תחילה היו "דינין תקיפין" רפט בספירת בינה ,ועל כן לא היה חיבור בין אבא ואימא ובין
זעיר אנפין ונוקביה ,על כן מתו המלכים ולא נתקיימו הספירות התחתונות .אחר תיקון עולם
האצילות ,הדינים הגמורים ,שיצאו מספירת בינהרצ" ,נתקנים" בזיווג אבא ואימא ,זיווג זה מחבר את
הרחמים עם הדינים.
חיבור זה "מתקן" את הדינים ,ועל כן מתקיימות "ספירותיו של זעיר אנפין" .הרחמים היוצאים בעת
התיקון ,מבררים את הדינים ומבסמים אותם .מעשה התיקון כולל את פעולות הזיווג ,הביסום
והבירור ,והינו מכוון לתכלית אחת -רחמים "מתקנים" את הדינים .היחס בין האור העליון ובין הכלים
הינו סיבת הקלקול והתיקון באצילות.
z
ברם ,במהותן הינם "חסרות חיות כמעט לחלוטין" ,כך שהקשר שלהן אל הגוף החי אינו "רופף" ,עד כדי כך שיחתכו
אותן ,לא יורגש באדם שום כאב.
כך גם במדרגת נפשו של האדם" :החכמה המופלאה" הינה מגיעה "מרום המדרגות" ,אך אין "הכלי" מסוגל להכיל
אותה ולקבל ממנה אור וחיות.
ברם ,כאשר "פורצת בסערה )כדמיון "שערה"( ,אל תוך מוחו של המתבונן כמעט ופורחת נשמתו ממנו ,ובכך נדחית
לאזורים נמוכים ומרוחקים מן המודעות של האדם ,שם פוחתת מאוד השפעתה אליו.
השערות מכונות גם כן בשם "מותרי המוחין" ,כיון שהן נוצרות כאשר החכמה "ממלאת" את מוחו של האדם ,ואף
"עוברת על גדותיו" ומחוצה לו .אמנם השערה הינה חלולה ,כך ששערות הראש "פותחות" למעשה "נקבים זעירים"
רבים בין התודעה הפנימית של האדם לבין האור המקיף אותה.
השערה הינו "הצינור" לקשר זה ,קשר שהינו "רצוא ושוב"" ,נוגע ולא נוגע".
רפט .העמק דבר -ענין התקיפות הינו "עקשנות" ,שלא לזוז מדעתו )עיין רמב"ן זי"ע פרשת עקב על הפסוק" :וערפכם
לא תקשו עוד"( ,שכן דינין אלו "קשים לעזוב דרכם" .ובכך תבין קושי מידת הדין ,התובעת את דקדוק הדין עד הסוף,
וע"כ גם הגבורות בעולם התוהו ראו שהמלכים נשברים ו"העולם חרב" אינם חזרו בהם.
רצ .עיין עץ חיים )שער י' פ"א( וז"ל" :ונמצאו עתה ,כל השבעה אורות התחתונים עלו למעלה במקום הבינה ,כי היא
אם הבנים ,ושם מציאות מקום ההריון ועיבור".
דעת רבותינו המפרשים -תמה הרב יפה שעה )עץ חיים שער י' פ"א ד"ה והנה( ,הרי היו האורות בסוד ג' קוין ,וא"כ
כיצד הגיעו כולם למקום הבינה? ,בפרט ששינוי מקום ,נעשה בדרך כלל על ידי זיווגים ,ועל כן לא יתכן שבאבא ואמא
שייך עניין זה ,משום שעומדים "אחור באחור" ,עקב נפילת אחוריהם?
וכתב הרב שמן ששון זי"ע )ד"ה כתב( ,שלביאורו של רבינו הרש"ש זי"ע )עיין הגהת השמ"ש עץ חיים שער י' פ"א(,
הכוונה הינה לבינה דא"ק ,ולכן אין קושיא .ר"ל מאחר שהיו כולם בג' קוין עלו ישירות לבינה דא"ק.
הרב מעיל קודש זי"ע )ד"ה ושם הוא( ,הבין שתחילה עלו נכנסו האורות בבינה דאצילות ,ואח"כ נכנסו אליבא דברי
רבינו הרש"ש זי"ע לבינה דא"ק .וכתב הרב שפת אמת זי"ע )ד"ה והנה( ,ובכך השיב לקושייתו של הרב יפה שעה
לעיל ,היות שהאורות כבר היו בעולם לא נצרך זווג בין אבא ואמא .ולאחר שהיו כל אור בקו שלו ,יצאו האורות כל
אחד ממקומו ,והלכו "ברשות המאציל" למקום הבינה.
