Page 200 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 200

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קעב‬

       ‫תיקן את העולמות בפעם הראשונה‪ ,‬בסוד‪" :‬כד סליק ברעותיה למברי עלמא"רעאערב‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫מי שיעלה מ"ן‪ ,‬לכן עלה ברצון המאציל ב"ה בכך שצפה ברחמיו הגדולים במעשי הצדיקים שעתידים לעשות במסגרת‬
‫שית אלפי שנין‪ ,‬וממילא שלא היה מי שיעלה כעת המ"ן בפועל‪ ,‬אז זאת הבורא יתברך בעצמו והוא הנקרא בסוד "כד‬

                                                                                                  ‫סליק ברעותיה"‪.‬‬
                                  ‫ולכאורה יש לשאול מהו לשון "גזר והעלאה מ"ן"‪ ,‬על איזה "גזירה" מדובר כאן?‬
‫ויש לומר ש"גזרת עליון" הינה מהלך שמעבר לבחירתו של האדם‪ ,‬בו האדם אינו יכול להבין ולתפוס זאת בשכל אנושי‪,‬‬

                                            ‫וזהו בכלל "חוקה חקקתי גזירה גזרתי‪ ,‬ואי אתה רשאי להרהר אחריה"‪.‬‬
‫יוצא אפוא‪ ,‬שבתוך עולם הבחירה‪ ,‬ישנם מהלכים הנבחנים כ"גזרת עליון" אשר הינם בסוד "הידיעה"‪ ,‬ואלו הינו "דרכי‬
‫המחשבה" הנעלמים בסוד הא"ק‪ .‬ולכן יובן דבשלב ש"גזר והעלה מ"ן"‪ ,‬עדיין לא נתהוו פרצופים בסוד "אדם" )ר"ל‬
‫מ"ה וב"ן(‪ ,‬וממילא אין כאן מערכת של "דרכי עבודה" המסורים לאדם‪ ,‬וממילא המציאות עתה הינה בסוד "דרכי‬
‫הגזירה העליונה" שאינה תלוים באדם‪ .‬על כן אותם מהלכי התיקון שהיו מצד "גזירת העליון" שאף תיקנו את "הכלים‬
‫השבורים" במה שעשו אותם פרצופים שלמים בצורת אדם‪ ,‬ו"העמידו" אותם בהנהגה התלויה בעבודת האדם‪ ,‬מלמד‬
‫שאכן כל תיקונו של האדם תלוי בהשגחה העליונה במסגרת "הגזירה העליונה"‪ ,‬והינם רק בלבוש של דרכי עבודה‬

                                                                                                   ‫בסוד הבחירה‪.‬‬
‫ובזה תבין ותשכיל שכל השגתינו הינה בזו"ן‪ ,‬שעניינם הנהגת הבחירה‪ ,‬ועל כן עליית המ"ן בדרך "גזירה" עוררה זיווג‬

           ‫חכמה ובינה דא"ק‪ ,‬שהינם למעלה ממדרגת הבחירה של האדם‪ ,‬והינם במסגרת "הידיעה"‪ ,‬והבן זה מאוד‪.‬‬
‫רעא‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬הקשה הרב יפה שעה )ד"ה גם זהו(‪ ,‬מה שייך לומר כאן "כד סליק ברעותיה"‪ ,‬הרי היתה‬

                                              ‫כאן עליית מ"ן‪ ,‬שעלו האורות בחצי גופו התחתון של א"ק ולמעלה?‬
‫והשיב‪ ,‬הגם שהיה גם בחינת עליית מ"ן‪ ,‬מאחר שהמ"ן לא היה ע"י מצוות התחתונים‪ ,‬שהינו המ"ן האמיתי‪ .‬ר"ל‬
‫שהצדיקים מבררים משארית המלכים בבי"ע וכן על ידי תפילה ומעשיהם הטובים‪ .‬וכן זו"ן שהינם בנים לאו"א‪ ,‬מבררים‬
‫משארית אחורי או"א הנפולים ומעלים אותם‪ ,‬זהו נחשב עליית מ"ן באמת‪ .‬והוסיף רבינו השמן ששון )ד"ה גם זה(‪,‬‬
‫שעליית מ"ן מהמלכים הינה הגורמת לזווג‪ ,‬וכן לא היה מי שיעלה אותם‪ ,‬וזהו המכונה בלשון רבינו האריז"ל בשם‬

                                                                                                 ‫"סילק ברעותיה"‪.‬‬
‫וכתב האש"ל )אות ב'( ג' ביאורים מהו "כד סליק ברעותיה"‪ .‬האחד‪ ,‬שימצא שם מ"ה החדש ממצח הרצון‪ ,‬לתקן עולם‬
‫האצילות‪ .‬השני‪ ,‬שעלו מ"ן מאליהם‪ .‬השלישי‪ ,‬שהזכר לבדו היה מתעורר לזווג‪ ,‬שאין היכר בפרטות לנוק' עתיק ואריך‪,‬‬
‫עד אמא‪ .‬ר"ל שבזווג עתיק ואריך‪ ,‬אין היכר של הנוק'‪ ,‬הינם מוחין דאצילות‪ ,‬ונקראים בשם "סליק ברעותיה"‪ ,‬דהיינו‬

                                                                                             ‫שברצון המאציל עלו‪.‬‬
‫ערב‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬איתא בלשון רבינו האריז"ל )עץ חיים שער י' פ"א( וז"ל‪" :‬והנה‪,‬‬
‫כאשר עלה ברצון המאציל העליון להחיות מתים‪ ,‬ולתקן את המלכים הנשברים והנופלים בעולם הבריאה‪ ,‬גזר והעלה‬

                                                                       ‫מ"ן מתתא לעילא ועי" כן היה זווג עליון"‪.‬‬
‫ע"י זיווג עליון זה הנגרם ע"י העלאת מ"ן ע"י הבורא יתברך יצא "הארת" שם מ"ה החדש מן המצח דא"ק על מנת‬

                    ‫לתקן את הז' מלכים שנשברו‪ ,‬בנוסף לט' ספירות עליונות דשם ב"ן אשר יצאו מן העינים דא"ק‪.‬‬
‫ויובן שאור שם מ"ה אינו אור המאיר ממש‪ ,‬אלא עניינו הארה‪ ,‬כי באמת כל ענינו לתקן ולהאיר את שם ב"ן‪ ,‬ולכן‬
‫כל התיקון הינו דייקא בהצטרפות לשם ב"ן‪ ,‬ר"ל לא ששם מ"ה יאיר בעצמו‪ ,‬אלא נותן "הארה" בשם ב"ן אשר‬
‫מכוח הארה זו יוכל לתקן את הז' מלכים אשר יצאו בצורת "מלכויות" להשלימם לי' נקודות בסוד ספירה שלעתיד‬

                                                                                                     ‫יהיה פרצוף‪.‬‬
‫ותבין עומק הדבר‪ ,‬שהנה שם ב"ן הינו בחינת מלכות‪ ,‬ונקרא "אני" ונקראת "ישות"‪ ,‬כי מלכות הינה סוד האני המחפש‬
‫"עונג"‪ ,‬ובכך דומה לספירת הבינה שהינה בחינת ה"יש דקדושה"‪ ,‬בחינת יגיעות קדושות‪ ,‬שהאדם מתגעגע לדבקות‬
‫ולעבודת ה' יתברך ומתייגע לבטל עצמו‪ .‬ובכך דומה שם ב"ן לבינה‪ ,‬אלא שהינו "אני" של המלכות שהינה אני נפרד‬
‫של ישות ושל מלוכה‪ ,‬ולא של יגיעות ושל עבודת ה'‪ ,‬ואינו עוסק בביטול היש‪ .‬וממילא מוכרח הוא תיקון והוא ע"י‬
‫שם מ"ה שהינו בחינת ז"א בחינת רוח שעניינו אהבה ויראה ודבקות‪ ,‬ומידות טובות‪ .‬ולכן "חיצוניות דז"א" הינו דומה‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205