Page 199 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 199
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קעא
על התחברות שם מ"ה ושם ב"ן יחדיו שהינם "דכורא ונוקבא" דעולם האצילות.
ביתר עמקותרסח ,לאחר שנברא אדם הראשון תיקון העולמות נעשה על ידי קיום המצוות .ברם,
לאחר שנתקנו העולמות בפעם הראשונה לאחר השבירה בו אדם הראשון עדיין אינו נברא ,נתקנו
בבחינת "אדם אין לעבוד את האדמה".
נשאלת השאלה כיצד נתקנו העולמות ,ועלו אותן "ניצוצי הקדושה" חזרם לשורשם ,ובכך לגרום
לזיווג העליון להוציא שם מ"ה החדש מהמצח דא"ק כי לתקן את העולמות?
פעם הראשונה שנתקנו העולמות היה התיקון ברצון המאציל העליון בעצמו ,כנרמז בפסוקרסטְ" :ו ֵאד
יֲַעֶלה ִמן ָה ָאֶרץ".
ר"ל כי לעולם לא יתכן שום זיווג למעלה להמשיך האורות העליונים ,אלא רק "באתערותא דלתתא".
ברם ,לפני בריאת העולם נעשה "התעוררות מלתתא" ברצון המאצילער ,והוא יתברך ברצונו
z
והבן שזוהי הבחינה הראשונה של הנוק' ,שאז צריכה האשה להכלל בבעלה בסוד "מ"ה יטבאל" ,ר"ל שבזמן שנשמות
ישראל בבחינת שם ב"ן הינם בחינת אחור באחור ,אזי צריכים להתכלל בה' יתברך בחינת "בעלה" ,ר"ל שיש לכל
עובד ה' לדעת שהוא נצרך לסעייתא דשמייא .וזהו עניין הניסיון שיש בעת "אחור באחור" ,עד כמה יודע האדם
שאינו יכול לבדו ,ואם אדם חושב שיכול לבדו בלי סעייתא דשמייא ,אזי דוחים אותו ונופל רח"ל לבחינת שבירה.
אמנם ,אם עומד בנסיון ,ויודע שהכל בסעייתא דשמייא אזי זוכה לבחינת התיקון ,שהינו בחינת הזווג בו הנוק' מקבלת
גבורות מז"א ,ואז הינם "גבורות מבוסמות" ,ואז נעשה קשר שבין כנסת לישראל לה' יתברך ,בסוד "אנא אמלוך
דקדושה" ,ר"ל לגלות את ה' יתברך ולא את עצמיות הנברא.
ובזה שונה הישות של קודם התיקון ,לישות של אחר התיקון .שבחינת "אנא אמלוך" הינה שחושב האדם שהכול הינו
רק בא ממנו וכאילו אינו לוקח כוחות מה' יתברך ,וזהו כאילו הנוק' מנהיגה לבד כביכול ,ולכן זוהי תפיסה של "סטרא
אחרא" .מה שאין כן "אנא אמלוך דקדושה" ,שהנוק' יודעת שלוקחת הכל מבעלה .ואף על פי שנראה שהינה פועלת
מעצמה ,מכל מקום הכל באופן של ביטול לרצון הבורא יתברך ,ובידיעה שהכל ממנו יתברך ,וזהו ענין היחוד ,מהיטבאל,
שנעשים מקושרים לקב"ה בשלמות.
רסז .העמק דבר -העיקר הינו שם מ"ה דהוא המתקן את המלכים ,ואילו הב"ן הינו רק נגרר עמו ו"נטפל" אליו לקבל
שלמותו ,וע"כ שם מ"ה הינו נכתב בפירוש ,ואילו שם ב"ן הינו רק הגימטריא שלו.
ועיין בהגוב"י )עץ חיים שער י' אות ח'( ,שהביא את קושיית הרב יפה שעה ,שבספר דברי הימים נזכרת מיתה אצל
"מלך הדר" .אמנם ישוב עניין עפי' מה שכתוב במבוא שערים )דף ט"ו( ,שהיו ג' מהדורות של מלכים ,מלכי א"א,
מלכי ז"א ומלכי נוק .שכן מלכי הנוק' הינם הכתובים בדברי הימים ,ומלכי א"א לרוב רוממותם לא נכתבו כלל .ועפי"ז
ניחא דבמלכי ז"א לא היתה "מיתה" של מלך הדר ,ואילו במלכי נוק' ש"רגילה יורדות ממות" היתה מיתה גם במלך
הדר .אולם גם הם מובטחים על התיקון ע"י מחל הדר דז"א ,שהינו הזכר המתקן את הנקבה.
רסח .עיין עץ חיים )שער ט"ל דרוש ב'( וכן מבוא שערים )ש"ב ח"ג פ"ט(.
רסט .בראשית )ב' ו'(.
ער .העמק דבר -איתא בעץ חיים )ריש שער התיקון פ"א( וז"ל" :כאשר עלה ברצון המאציל להחיות את המתים וכו',
גזר והעלה מ"ן מתתא לעילא ,ועי"כ היה זווג עליון דחו"ב דא"ק פנימייים והוציא שם מ"ה החדש ונתקנו המלכים".
ר"ל שלא היה מי "שיעורר" את הזווג דהכלים היו "מתים" ,וע"כ היתה "אתערותא דלעילא" לעורר הזווג בסוד "כד
סליק ברעותיה".
הכלל אומר שכל זיווג עליון מתעורר ע"י העלאת מ"ן של התחתונים שעניינו תשוקת הנאצל למאציל לצורך התגלות
יחודו .והנה את המ"ן אנו מעלים ע"י המצוות ומעשים טובים שאנו עושים ,אך כיון שקודם שנברא אדה"ר לא היה
