Page 39 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 39
ניב שפתים yמאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" יא
בשכלו ,ויהיה מיושב בדעתו ולא נחפז אל המלאכה ,ואם ילמד בס"ד בדרך זו ,הקב"ה יראה לו
פלאות מתורתולד.
וכאן המקום להודיע שעל "מבקש החכמה" לתור אחר "רב מקובל" הלומד בדרך ישרהלה.
ולכן ראשית עליו להתבטל לפניו ,שזהו אחד מעיקרי יסודי לימוד התורהלו.
z
לד .עיין שער הפסוקים ) (à"ò å"î óãעל הפסוק )" :('â ã"ñ äéòùéוּ ֵמעוֹ ָלם לֹא ָשׁ ְמעוּ לֹא ֶהֱאִזינוּ ַעִין לֹא ָר ָא ָתה ֱאלֹ ִהים
זוּ ָל ְתַ יֲע ֶשׂה ִל ְמ ַחֵכּה לוֹ" ,וז"ל" :הפסוק הזה ,סרסהו ודרשהה אלהים יעשה למחכה לו ,עין לא ראתה אלהים זולתך.
והענין הוא ,במ"ש בזוהר כי כל מי שיושב בנחת ,ומחכה ודייק להבין כל מלה ומלה דאורייתא על תקונה .יעשה לו
אלהים ג"כ נחת רוח אחר ,כי יתן לו שכר נפלא ,אשר עין צדיקים אחרים לא ראו שכר כמוהו ,זולתי הקב"ה ,שהכל
גלוי לפניו .וזה אומרה עיניך יהיה ,עין ,שלא ראתה שום עין אחר ,מה שעיניך תראה ,זולתו יתברך ,כי הוא יודע וצופה
הכל ,ומי יזכה אל היות לו עין כזה ,ואמר כי דבר זה יעשהו האלהים למחכה לו".
וכן עיין אור נערב ) (â"ô â"ç ò"éæ ÷"îøä åðéáøìוז"ל" :ואם יסתפק לו ענין בחכמה הזאת ימתין ,כי במשך הימים יתגלה
לו הענין .ועיקר שער חכמה זאת ,היא המתנת הסודות שיתגלו לו בהמשך הזמן ,וכן מוכח בכמה מקומות מהזהר
שפעמים הרבה היה מתחדש להם דבר שנסתפק להם זמן הרבה ,ומשל בפיהם על מלה "דא רדיפנא כל יומאי" וכו',
כי על זה נאמר יעשה למחכה לו וכו' ,ונוסף על זה פעמים הרבה כשימשכו הימים יתוסף לו הדעת בדרושים המוקדמים
לו וכיוצא נמצא בזהר ,ויקרה לעומדים בחכמה זו ,כי בהפכם בדרושים פעמים הרבה יוסיפו בהם דעת ותוספת בעקר,
ועל זה נאמר אין מדרש בלא חדוש".
ועיין בדבריו חוצבי הלבבות של רבינו הכרם שלמה זי"ע ) (á"ò à"ö÷ óã à"çוז"ל" :וכל אלו לא די בגרסא בעלמא
ובזמן מועט ,כי אם צריך יגיעה הרבה ביום ובלילה ,ולא תשליך אותם אחר גויך ותאמר באורך הזמן אוכל ללמוד אותם
מפני שהם מעט ,שהם ט' ספרים בלבד ,לא כן אחי ,כי הלכות גדולות תלויות בהם ,ותוכל לפרש על ידיהם כמה מאמרים
של הזוהר ושל התלמוד שלנו הגדול אם היית בקי בקיאות גדול בהם ,וצריך לחזור עליהם כמה פעמים ,אם יש לך
זכות יהיה לך פנאי בלימודך ,ודי בזה לחכמים ,והכל תלוי ברצון ,כי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו".
ועיין עוד בדבריו של הרה"ג המקובל רבי יהודה פתיה זי"ע בעל הספר "בית לחם יהודה" ) (øôñä úîã÷äוז"ל" :ואם
עוסק האדם בלימוד עץ חיים ואינו מוצא קורת רוח בלימודו ,כי באים אליו איזה ענינים המפריעים אותו בלימודו ,ידוע
ידע כי יש בידו חטאות נעורים ,כי רזי התורה דוחין למי שאינו ראוי אליהם וכו' ,ולכן צריך לעשות תשובה על אותם
החטאות וכו' .וכתבתי זה להיות מזכרת לחכמי הדורות ,לידע ולהודיע ולהוודע שכמה צרות רבות ורעות גורמים לעולם
בהתרשלם מעסק רזי התורה כמ"ש בתיקונים הנז"ל "דגרים עניותא ואורך גלותא" וכו' .וקולר גלות השכינה וקול צרת
ישראל וקולר גלגולם ,הכל הוא תלוי בצוארם על שיש בידם לעסוק בחכמת האמת ואינם רוצים למעט משיעור לימודם
הקבוע להם ,ולהניח פנאי לעסוק ברזי התורה וסודותיה ,והוא רחום יכפר בעדם".
לה .וביחס להנהגת התלמיד עד כמה חובה עליו להיות בבחינת מבקש ,יש להבין לשון הרב עמק המלך זי"ע )äîã÷ä
(á"ò æ"ë óã äðåùàøוז"ל" :והדיבור של השבועה הוא אם תעירו ואם תעוררו את האהבה של לימוד הקבלה עד שתחפץ
מעצמו ברדפו אחרי רבו לקבל ממנו רזי החכמה באשתדלותא סגיא ,ובענותנותא סגיא בסוד ה' שמעתי שמעך יראתי
) ('á 'â ÷å÷áçוכו' .ויקבלנו מפה אל פה בשמחה ובטוב לבב כי אין השכינה שורה אל מתוך שמחה כי זה מביא דביקות
ועיון גדול וכו' .ואומר אני שאל ירדוף שום מקובל וחכם בהסודות הללו אחרי שום תלמיד חכם ,אפילו יהיה לו כל
חמדת ישראל ויהיו לו כל המדות טובות של משה ואהרן ,אם לא שהוא עצמו ירדוף אחריך בחשק גדול וענוה".
לו .כמעשה שאירע למקובל רבינו חיים הכהן זי"ע כאשר בא ללמוד בחכמה זו לפני רבו הוא המהרח"ו זי"ע ,כמובא
בספר תולדות האר"י ) (á"îø 'îò æ"ëùú íéìùåøéוז"ל" :הלך ) (ò"éæ ïäë ç"øäאצל הרב ז"ל ) (ò"éæ å"çøäîä åðéáøואמר
לו ,אני רוצה ללמוד חכמת הקבלה ,ודחה אותו הרב ז"ל א' ושנים או ג' פעמים .אח"כ אמר לו הרב ז"ל ,כיון שאתה
רוצה ללמוד זה החכמה תשבע לי שלא למדת זה החכמה כבר מספרים אחרים ,כי הסודות שגילה הרב האריז"ל היו
סתומים עד עתה ,וספרים הקדמונים לא היו מכוונים על אמיתתן ,וכיון שלמדת ספרי הקדמונים לא תוכל להכניס בזה
החכמה ,כי כבר מונחים סברותיהם בדעתך ומטעים אות שלא תבין אותה לאמיתתה .והרב ז"ל עזב כל הספרים
