Page 44 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 44
מאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" yניב שפתים טז
ונבאר הדברים בס"ד
§ו ©ה ©מּ §שׂ ¦כּ ¦לים ©י§ז ¦הרוּ §כּז© Ÿהר ¨ה¨ר ¦קי©ע"-המשכילים" הינה אותם בחינת המשיגים את הדברים ומביאים
אותם מההעלם אל הגילוי .שכן "משכיל" הינה המשכת החכמה הנקראת "שכל" ,ובכך מגלה
את ההעלם.
ובכך רומז לאותם "קדושי עליון" בדמות רשב"י ע"ה וחבריו ,שהמשיכו את סתרי התורה
מההעלם אל הגילוי ,ו"הורידו" אותה מ"גנזי עולם האצילות" למטה ,ועל ידי כך "פרנסו" את
כל הנשמות האדירות שיקומו בכל הדורות כולם ,שהינם בחינת נשמות שבאו ו"איתכנשו" לסוד
החיבור הזה ,ויונקים כוחם ממנו ,שהם הם מלמדי רזי התורה בכל הדורות כולם .ותבין שזהו
סוד הכוכבים הנמצאים ברקיע .כי רשב"י ע"ה הינו כדוגמת "הרקיע" ,בחינת כח כללי ,סוד
היסודנ הנותן מקום לכל הכוכבים בו.
וה"כוכבים" הינם אותם המלמדים ,כ"כוכבים המאירים"נא ,עד שיופיעו הדבר לעם כולו ,שבחינת
"רבים" ,והם הפועלים במשך כל הדורות כולם ,ועל כך נאמר בהםנב© " :כּכּוֹ ¨כ ¦בים §לעוֹ ¨לם ¨ו¤עד".
אם כן "המשכילים" הינם הממשיכים מההעלם אל הגילוי ,והינם כמו "זוהר הרקיע" ,שהינו שורש
לכל "הארת הכוכבים" היונקים ממנו ,והינם כל אותו הצדיקים שילמדו רזי תורה בכל הדורות,
ומכוחם יאיר הדבר לכל עם ישראל עד ש" ¨מ §ל ¨אה ¨ה ¨א¤רץ ¥דּ¨עה ¤את §יה¨Ÿוה" ,וכולם מכחו של רשב"י
ע"ה" -דכולהו אליבא דרבי שמעון".
נמשיך להתבונן בדברי תיקוני הזוהר וז"ל©" :י§ז ¦הירוּ© -כּד ¦א §ת ©כּ §נשׁוּ §ל ¤מ¡ע ©בד ©האי ¦חבּוּ¨רא".
אנו רואים שמה גרם לרשב"י ולחבריו ע"ה שיאירו עליהם "זוהר עליון" זה ,הינו היות וזימנו עצמם
לעשות חיבור קדוש זה ,אזי זה עצמו גרם שימשך עליהם זוהר עליון זה.
ובכך תבין שהקב"ה בוחר את "שליחי הציבור" שהינם בחינת "כלי" הראוי להמשיך על ידו את
התורה ,והוא "בחיר ה'" שממנו יצאה תורה לעם ישראל .כך רשב"י ע"ה ,נעשה "צינור" ,להנחלת
תורת הסוד לעם ישראל ,וניתן לו רשות חכמה זו.
ויובן שרק בזכות "הענווה"נג שהינה המפתח העיקרי להשגה זו ,באה הזכות להיות "צינור" לכלל
עם ישראל ,כדוגמת משה רבינו ע"ה שזכה לקבל תורה לישראל ,לגודל ענוותנותו ,שלא החזיק
מאומה לעצמו כלל .בחינת "ונחנו מה" .וכך היה אצל רשב"י ע"ה ,שכל מאודו היה בשביל להמשיך
z
נ .עיין שערי אורה ).('á øòù
נא .כלשון התיקוני זוהר ) (ã"ò 'àוז"לְ" :ו ַכד ִא ְתַגּ ְלָּיא ַהאי ִחבּוָּרא ְבּ ָע ְל ָמאַ ,ס ִגּי ִאין ִמ ְת ַכְּנּ ִשׁין ְלַג ֵבּהּ ְדּ ִא ְתּ ַמר ְבּהוֹן )íéøáã
ִ (èëכּי ֶאת ֲא ֶשׁר ֶי ְשׁנוֹ ֹפּה ְוגוֹ'ְ ,ו ֶאת ֲא ֶשׁר ֵאיֶננּוּ פֹּה ְבּ ַהאי ִחבּוָּרא ִע ָמּנוּ ַהיּוֹםְ .ו ָע ֵלהוּ ִא ְתּ ַמר ) (áé ìàéðãוּ ַמ ְצִדּיֵקי ָהַר ִבּים
ַכּכּוֹ ָכ ִבים ְלעוֹ ָלם ָו ֶעדְ ,כּ ִאנּוּן כּוֹ ְכ ַבָיּא ִדּיהוֹן ַקְיּ ִמין ְל ָע ָלם וּ ְל ָע ְל ֵמי ָע ְל ַמָיּא".
נב .דניאל ).('â á"é
נג .עיין מהר"ל ) ('á äðùî å"ô íééç êøãוז"ל" :כי משה רבינו ע"ה שהיה איש האלהים עד שהיה נבדל מן החומר לגמרי
ובו היה מדתו ענוה מכל האדם אשר על פני האדמה ,שתראה מזה כי הענוה היא מדה נבדלת מן החומר ,ולא זכה
משה לתורה רק בשביל הענוה וכמו שאמרו בפרק ר"ע ) ('à ,è"ô úáùהואיל ומעטת את עצמך תקרא על שמך מוכח
שזכה משה לתורה בשביל הענוה ,וכך בעצמו התורה מביאה לידי ענוה שהם שני דברים תלוים זה בזה התורה בענוה
והענוה בתורה".
