Page 49 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 49

‫ניב שפתים ‪ y‬מאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" כא‬

                  ‫קבלת הרמ"ק זי"ע‪ -‬בין תורת הרמ"ק לתורת האריז"ל‬

‫כלל רבותינו המקובלים הראשונים זי"ע טרם הופעת רבינו האריז"ל‪ ,‬עסקו בתורת הספירות‪.‬‬

‫הסיבה לכך הינה משום שהמקובלים הראשונים‪ ,‬עסקו בהסברת עולם התהועה שקדם לעולם התיקון‪,‬‬
                            ‫והיו בו רק ספירות שעדיין לא נקשרו זו בזו‪ ,‬והיו כל אחת לעצמהעו‪.‬‬

‫אמנם לקמן נראה בס"ד שכל תורת רבינו האריז"ל‪ ,‬באה להסביר את כל ענייני התיקון‪ ,‬שם נקשרו‬
 ‫הספירות זו בזו‪ ,‬והפכו לפרצופים המקושרים זה בזה‪ ,‬שכל אחד מכל פרטיו קשורים זה בזהעז‪.‬‬

                                                                   ‫ונסביר בס"ד את הדברים‪:‬‬

‫ממשיכי דרכו של רבינו הרמ"ק זי"עעח‪ ,‬רואים את תורת הרמ"ק כמובא ובסיס לתורת האריז"ל‪.‬‬

‫ובכלל ניתן לראות שכל רבותינו המקובלים הראשונים טרם הופעת רבינו האריז"ל‪ ,‬עסקו‬
                                                                            ‫בתורת הספירותעט‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫עה‪ .‬כמובא ברמ"ע מפאנו )‪ (ïåîéøä çìô åøôñì äîã÷ä‬וז"ל‪" :‬כי )‪ (÷"îøä‬הוא דרש כל ימיו בעולם הבלימה )‪éìá ì"ø‬‬
‫‪ ,(åäúä íìåòë áùçð ïëìå ïå÷éúä ïéðò àåäù ä"î íù‬ששינו בספר יצירה וכו'‪ ,‬ואין ספק שגם זו דרך זו ישרה ותמימה‬
‫וכו'‪ ,‬והיא מכלל חכמת האמת דרכו בה רוב המקובלים אשר היו מלפנינו וכו'‪ ,‬אמנם האריז"ל היה דורש ביסודי האידרא‬

                                                  ‫וסיפרא צניעותא שהן עוסקים במתקלא ממש )‪.(ïå÷éúä íìåòá ì"ø‬‬
‫עו‪ .‬הקדמה שניה לספר פרי עץ חיים מרבי שמעון אשכנזי וז"ל‪" :‬לפי דברים אלו שמעתי ששאלו לחכם המקובל‬
‫האשכנזי )‪ (ì"æéøàä‬ז"ל‪ ,‬והשיב להם שלא דיברו כי אם בעולם זמן מיתת המלכים וכו'‪ .‬נמצא שבה לרמז שהמקובלים‬
‫הראשונים לא דיברו אלא בזמן התוהו כנזכר לעיל קודם הזיווג )‪ ,(ïå÷éúä íìåòã íéôåöøôä úåøöååä íøè åðééäã‬אבל‬
 ‫קבלתנו הוא אחר התיקון להזדווג‪ .‬נמצא שמה שהיה יותר נעלם מהראשונים הוא אדרא רבה ואדרא זוטא שבזוהר"‪.‬‬
‫עז‪ .‬עיין בספר שבלי הגן מבוא לתורת הארי )‪äáçøä øúéá ïëå á"ô÷ 'îò à"èéìù äéàãä á÷òé ìàâé ìáå÷îä â"äøäì‬‬

                                                                                                 ‫‪.(à"ðø-â"îø 'îòá‬‬
‫עח‪ .‬עיין פלח הרימון )‪ (ò"éæ åðàôî ò"îøì äîã÷ä‬וז"ל‪" :‬כי פתח לנו החכם ע"ה )‪ (ò"éæ ÷"îøä‬שערים מצויינים בחכמת‬
‫האמת ומתוכם יוכל כל ירא ה' וחרד על דבריו ליכנס לטרקלין בשימוש חכמים וכו'‪ .‬כי גם בספר האלימה להחכם‬
‫ע"ה‪ ,‬גם בלימודי האריז"ל‪ ,‬יש לכל אחד מהם שיטות עמוקות זו מזו עד להפליא וכל ערכך יהיה בשקל הקודש וכו'‪,‬‬
‫אסור ונמנע לצרף ולערבב חכמת האריז"ל לא מנה ולא מקצתה עם הספר הזה וכל דכוותיה וכו'‪ .‬ואין ספר שגם זו‬
‫)‪ ,(ò"éæ ÷"îøä êøã ì"ø‬דרך ישרה תמימה וברה אשר אין בה מום והיא מכלל חכמת האמת‪ ,‬דרכו בה רוב המקובלים‬

                                                                         ‫אשר היו מלפנינו שהגיעו דבריהם אלינו"‪.‬‬
‫עט‪ .‬עיין בלשון הרמח"ל זי"ע )÷‪ (æ"é çúô äîëç éçúô ç"ì‬וז"ל‪" :‬בכל עניני ההנהגה יש לנו להבין שני דברים אלה ‪-‬‬
‫או איזה ספירה הוא‪ ,‬או איזה פרצוף הוא‪ .‬והיינו כמ"ש למעלה כבר‪ ,‬איך הפרצופים אינם ]אלא[ סדרי התפשטות הכחות‬
‫חד"ר‪ ,‬ומדרגותיהם‪ ,‬בכל דרכיהם ומשפטי שליטתם והנהגתם‪ .‬והנה עשר כחות הם‪ ,‬ולא יותר‪ ,‬שהם מדרגות החד"ר‬
‫כראוי‪ ,‬וכמ"ש המקובלים הראשונים גם כן‪ .‬ואלה הם היסודות של כל ההנהגה‪ .‬אך פרטיות דרכי כל אחת מן הכחות‬
‫האלה ‪ -‬הוא מה שאנו מזכירים בשם פרצוף‪ .‬ואין פרצוף בלא ספירה‪ ,‬פירוש ‪ -‬שכדי להבין עניני הפרצוף ‪ -‬צריך להבין‬
‫בתחלה הספירה‪ ,‬ולהבין ענינו בין שאר עשר הכחות‪ .‬אחר כך נבין דרכיו בפרט‪ ,‬ואז נבינהו פרצוף‪ .‬ועל כן לא יקשה‬
‫עליך איך פירש הרמ"ק זללה"ה כל הזוהר רק על הספירות‪ ,‬כי אמת הוא ודאי‪ ,‬אדרבא‪ ,‬כל ההנהגה תלויה בע"ס‪ ,‬אלא‬
‫שיודעים ההנהגה בהם אבל לא בחלקיהם‪ ,‬אלא יודעים בכלל מה שיוצא מהם‪ .‬וכשיודעים הפרצוף‪ ,‬מלבד שיודעים‬
‫מאיזה ספירה יוצא דבר מה בעולם‪ ,‬נדע גם מאיזה חלק ומאיזה תיקון של הספירה ההיא‪ .‬נמצא שכל פרצוף בתחלה‬

                                      ‫הוא ספירה‪ ,‬והיינו המוסד שעליו נבנה הבנין הפרטי ההוא‪ ,‬ועוד הוא פרצוף"‪.‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54