Page 45 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 45

‫ניב שפתים ‪ y‬מאמר פתיחה לספר "ניב שפתים" יז‬

‫תורה לעם ישראל‪ ,‬בסוד "לאוקמי שכינתא מעפרא"‪ ,‬כי לשכינה אין תקומה אלא מכוח רזי תורהנד‪,‬‬
‫ולכן מתוך גודל מסירות למען השכינה ועם ישראל‪ ,‬בלא שום פניות‪ ,‬זכה רשב"י ע"ה לעורר עליו‬
‫את "אור הזוהר העליון"‪ ,‬ונמשכו לו השגות כ"רחובות הנהר"‪ ,‬מים רבים אדירים ומתוקים‪ ,‬ונעשה‬

                                ‫בו בחינת "מעמד הר סיני"נה‪ ,‬ומסירת התורה לדורות הבאים‪.‬‬
‫נמשיך להתבונן בס"ד בדברי התיקונים וז"ל‪§" :‬רשׁוּ ¨תא ¦א §ת§י ¦היב §להוֹן וּ §ל ‪¥‬א ¦ל¨יּהוּ ¦ע §מּהוֹן וּ §ל ¨כל ¦נ §שׁ ¨מ ¦תין‬

                                                                         ‫¦דּ §מ ¦תי §ב ¨תּאן §ל©נ‪£‬ח ¨תא ‪¥‬בּי©נ§ייהוּ"‪.‬‬

‫יובן מדברי התיקונים‪ ,‬שכתיבת ספר הזוהר הינו דבר המחייב "רשות" מלעילא‪ .‬והוא כמעין‬
‫"אוצרות המלך" שנותן לנבחריו ואוהביו‪ ,‬ובלא רשות המלך אין כלל מפתחות לחכמה‬

                                                                               ‫עליונה זו‪.‬‬
‫וכן רבינו האריז"לנו מסביר‪ ,‬שהיו תנאים רבים בעלי השגה בחכמה הפנימית‪ ,‬אלא רק לרשב"י‬

                                                     ‫ע"ה ניתנה הרשות לכתוב ספר הזוהר‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬מלשון התיקוניםנז יש סיבה נוספת אשר ניתנה הרשות לגלות חכמת הקבלה ע"י כתיבת‬

                                                   ‫ספר הזוהר‪ ,‬והוא מחמת "צער השכינה"‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫נד‪ .‬עיין שער הכוונות )‪ ('ä ùåøã ïéìéôú éùåøã‬וז"ל‪" :‬והנה תיכף בהתחלת הלילה מסתלק הרשימו שלו ושלה כנז'‬
‫וכבר נתבאר אצלינו בענין שכיבת הלילה כי זיוג של חצו' לילה הוא עם לאה לא עם רחל הנק' נוק' דז"א האמיתית‬
‫וכו'‪ .‬והענין הוא באופן זה כי בחצי הלילה יורדת הספי' הי' דרחל בעולם הבריאה בהיכל הז' העליון הנקרא היכל‬
‫ק"ק דבריאה כנודע ועומדת שם עד אור הבקר וכל אותה חצות לילה יושבת ומזמרת וקוראה אל ז"א וז"ס אלהים אל‬
‫דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל כנז' בפ' לך לך דפ"ו ע"א וט"ס האחרות הם מתחברות עם פרצוף לאה ועי"כ‬
‫נגדלת בכל קומת ז"א ונשארין כך עד אור הבוקר ובאור הבוקר מתמעט' לאה וחוזרת לשיעורה הא' בלבד ועומדת‬
‫באחורי ז"א במקומה כנודע וכו'‪ .‬וגם ט"א יש בזה והוא כי ע"י עסק התורה שעוסקים ישראל הקמים אחר חצות לילה‬
‫הם מוסיפם בה כח והיא עולה מעט מעט עד שנמצא כי באור הבוקר גמרה היא לעלות באצילות אבל הט"ס ירדו‬

                                                                                                     ‫למטה בבי"ע‬
                             ‫נה‪ .‬עיין יין הרקח )‪.(àáø àøãà ùéø äãåäé íçì úéáä ìòá ò"éæ äééúô äãåäé éáø â"äøäì‬‬
‫נו‪ .‬עיין שער מאמרי רשב"י )‪ (íéèôùî úùøô‬וז"ל‪" :‬דע כי נשמות הצדיקים יש מהם שהם מבחינת אור המקיף ויש‬
‫שהם מן האור הפנימי וכל אותם שהם מצד האור המקיף יש בהם כח לדבר בנסתרות וסודות התורה דרך כיסוי והעלם‬
‫גדול כדי שלא יובנו אלא למי שראוי להבינם והנה רשב"י ע"ה היתה נשמתו מצד האור המקיף ולכן היתה בה כח‬
‫להלביש הדברים ולדורשן באופן שאף אם ידרשם לרבים לא יבינום אלא מי שראוי להבינם‪ .‬ולכן ניתן לו רשו' לכתוב‬
‫ספר הזוהר ולא ניתן רשות לרבותיו או לראשונים אשר קדמו לו לכתוב ספר בחכמה הזאת עם היות שודאי היו יודעים‬
‫בחכמה הזאת יותר ממנו אבל הטעם הוא שלא היה בהם כח להלביש הדברים כמוהו וזמ"ש בריה דיוחאי ידע כו' ובזה‬
                           ‫תבין גודל העלם ספר הזוהר אשר כתב רשב"י שאין כל מוחא ומוחא יכול להבין דבריו"‪.‬‬
‫נז‪ .‬עיין תיקוני הזוהר )‪ (â"ò 'à‬וז"ל‪ְ" :‬ו ַה ַמּ ְשׂ ִכי ִלים ַיְז ִהרוּ ְכּ ֹז ַהר ָהָר ִקי ַע )‪ (áé ìàéðã‬וּ ַמ ְצִדּיֵקי ָהַר ִבּים ַכּכּוֹ ָכ ִבים ְלעוֹ ָלם ָו ֶעד‪.‬‬
‫ְו ַה ַמּ ְשׂ ִכּי ִלים ִא ֵלּין ִר ִבּי ִשׁ ְמעוֹן ְו ַח ְברוֹי‪ַ ,‬יְז ִהרוּ ַכּד ִא ְת ְכָּנשׁוּ ְל ֶמֱע ַבד ַהאי ִחבּוָּרא ְדּ ִאיהוּ ִמִזּיֲהָרא ִע ָלּ ָאה ִדּ ְל ֵע ָלּא‪ְ ,‬רעוּ ָתא ִע ָלּ ָאה‬
‫ִא ְתַגּ ְלָּיא‪ְ ,‬רשׁוּ ָתא ִא ְתְי ִהיב ְלִר ִבּי ִשׁ ְמעוֹן ְו ַח ְברוֹי ְלַג ָלּ ָאה ֵבּהּ ָר ִזין ְס ִתי ִמין ֲע ִמי ִקין‪ ,‬וּ ְל ָכל ִנ ְשׁ ָמ ִתין ִדּ ְמ ִתי ְב ָתּא ִדּ ְל ֵע ָלּא‪ ,‬וּ ְמ ִתי ְב ָתּא‬
‫ַתּ ָתּ ָאה‪ְ ,‬ו ִל ְשׁ ַבע טוִּרין ִע ָלּ ִאין‪ְ ,‬דּ ִאנּוּן ְתּ ָלת ֲא ָב ָהן ְוָרֲעָיא ְמ ֵהי ָמָנא ְו ַאֲהרֹן ְוָדִוד וּ ְשׁלֹמֹה ְו ֵא ִלָיּהוּ ִע ְמּהוֹן‪ ,‬וּ ְל ָכל ִנ ְשׁ ָמ ִתין ִדּ ְמ ִתי ְב ָתאן‬
‫ְדּ ָאְז ִלין ַעְר ִטי ָל ִאין‪ ,‬וּ ַמ ְל ָא ִכין ִדּ ְמ ָמָנן ָע ַלְיהוּ‪ְ ,‬ו ָאְז ִלין ַעְר ִטי ָל ִאין ְבּ ִגיַנְיהוּ‪ְ ,‬דּ ִאנּוּן ְבּתוּלוֹת ַאֲחֶרי ָה ְרעוּ ֶתי ָה ִדּ ְשׁ ִכיְנ ָתּא‪ְ ,‬דּ ִאי ִהי‬
‫ַעְר ִטי ָל ָאה ִמְנּהוֹן ְו ִאנּוּן ַעְר ִטי ָל ִאין ִמַנּהּ‪ְ .‬ו ָהֵכי ִאנּוּן ַחָיּ ִלין ְדּ ַמ ְל ָכּא ַעְר ִטי ָל ִאין ִמַנּהּ‪ִ ,‬דּ ְכ ִתיב )‪ֵ (âì äéòùé‬הן ֶאְר ֶא ָלּם ָצֲעקוּ חוּ ָצה‬
‫ַמ ְלֲאֵכי ָשׁלוֹם ַמר ִי ְב ָכּיוּן‪ .‬וּ ְמָנא ָלן ִדּ ְשׁ ִכיְנ ָתּא ְי ִחיָדא ִמ ַחָיּ ָל ָהא‪ָ ,‬הָדא הוּא ִדּ ְכ ִתיב ֵאי ָכה ָי ְשׁ ָבה ָבָּדד‪ֵ .‬א'י ֹכּ'ה ָי ְשׁ ָבה ָבָּדד‪,‬‬
‫ְדּ ִא ְתּ ַמר ֵבּהּ )‪ַ (äî÷ íéìäú‬וֲח ִסיֶד‪ְ ‬י ָבְרכוּ כ'ה‪ְ .‬ו ַעל קוְּד ָשׁא ְבִּרי‪ ‬הוּא וּ ְשׁ ִכיְנ ֵתּהּ ָא ַמר ְקָרא )‪ְ (æë éìùî‬כּ ִצפּוֹר נוֶֹדֶדת ִמ ִקָּנּהּ‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50