Page 98 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 98
קבלת רבינו האריז"ל yניב שפתים ע
והנה מאחר שנתבאר לעיל כי "תכלית הידיעה הינה שלא נדע" ,אם כן מדוע עלינו לטרוח עצמינו
בלימוד החכמה ,מאחר ובסופו של דבר אין אתנו יודע מאותם "המושגים המופשטים והרוחניים"
בתכלית הרוחנית?
על זה כתב רבינו הבעל שם טוב זי"עקיא וז"ל" :דיש שני סוגים בתכלית הידיעה שלא נדע .יש
מי שאינו חוקר ודורש ,ובכל זאת אומר שאינו יודע מאומה .ויש מי שחוקר ודורש בחכמה,
ומבין היאך הכל אחדות אחת ומבין שאינו יודע מאומה ,וזהו גדול מהראשון".
y
z
בזו רק בשבת ויו"ט וחול המועד בשעה שבני אדם הולכים לטייל ,וכל ימות החול אני עסוק כפי מיעוט השגתי במשנה
ובתלמוד ובפוסקים ובפירושיהם ושרי לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה".
וכן כתב בספר ברית מנוחה ) (á"ò è"î éðùä êøã ïëå à"ò æ"é ïåùàø êøãוז"ל" :ושלשה מעלות הללו היראה והענוה
והשמחה ,מי שירצה ללמוד חכמה יהיה דבוק בג' מעלות האלו שיהיה ירא חטא ושיהיה ענו ושיהיה שמח בחלקו,
וכאשר יגיע לתבונות הג' המעלות האלו ישיג החכמה .ואלו הג' מקומות נקשרו אלו באלו ,ואין זה נבדל מזה והכל
אחד וכו'.
כל הרוצה לידע סודות עליונים יהיה בעל יראה משום אהבה ,בעל שלום ,אוהב את הבריות ומקרבן ,וגבור ביצרו ,כאשר
ג' המעלות האלו יהיה בו כל מה שירצה ישיג".
קיא .בן פורת יוסף ).(éúòîù ä"ã à"ò 'á óã éîéðô øòù
