Page 94 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 94
קבלת רבינו האריז"ל yניב שפתים סו
בשאר ספרים המקבילים באותו נושא ,וזאת בכדי להגיע למטרה רצויה ,שהינה להבין את דברי
רבינו האריז"ל לאשורם מבלי לסטות ימין ושמאל בכונת דבריו ,לתלות באותה סוגיא הבנות משונות
שאינם אליבא דאמת .ודעצב שכך היתה דרכו של רבינו מרן הרש"ש זי"ע שאינו יצא אף פעם
מפשט דברי האריז"ל.
אחד מהדברים הנפלאים בתורתנו הינם "חידושי תורה".
ובכך נשאלת השאלה באיזה אופן הותר לחדש בחכמת הקבלה אם בכלל?
מהרח"ו זי"עצג מזהיר שאין האדם יוציא בשפתיו ,מה שלא שמע מאדם שראוי לסמוך עליו .ר"לצד
האיסור הינו "בדיית" הקדמת מחודשת מלבו של האדם מכוח קושיות ,אף על פי שימצא טעם לכך.
וזאת משום שחכמת הקבלה לא ניתנה אל שיקול הדעת ,ואין החכם יכול לומר בה דבר שלא שמע
מרבו ,ורבו מרבו הלכה למשה מסיני .ברםצה ,הגדר המותר הינו רק לאדם שחננו ה' חכמה בינה
ודעת ,והוא בקי בהקדמות רבינו האריז"ל בכל השמונה שערים ,ועל פיהם הולך ומפרש מאמרי
הזוהר וכתבי רבינו האריז"ל ,ומדקדק היטב בלשון המאמר שיהיה דבור על אופניו .ודאי שאיש כזה
זכותו גדול ,ולא ידאג לבבו משגיאה וטעות ,וזאת משום שכל טענותיו וחידושיו מבוססים על הקדמה
אמיתית ומקובלת.
בעת לימודו של האדם בכתבי רבינו האריז"ל ניתן למצוא מספר דרושיםצו ,בהם התעכבות והעיון
אינה רצויה צז .אמנם אין לומר שהכוונה שאין האדם יבין מה שכתוב לסיבת חשש "אחיזת החיצונים",
אלא הכוונה הינה שלא יאריך ,ולא יתעכב במהות הדבר פעם אחר פעם.
z
צב .עיין פסק השמיטה למהריט"א ).(á"ò à"÷ úîà úôùá àáåä
צג .עיין הקדמת מהרח"ו זי"ע ) (òøî øåñ íééç õò ùéøוז"ל" :וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה זו מה שלא
שמע מאדם שראוי לסמוך עליו ,וכאזהרת רשב"י וחבריו".
צד .עיין שומר אמונים הקדמון ).('ç úåà úéòéáø äòöä äéðù äîã÷ä ò"éæ ñàøâéà é"øäîì
צה .עיין שומר אמונים הקדמון ).('ç úåà úéòéáø äòöä äéðù äîã÷ä ò"éæ ñàøâéà é"øäîì
וכן עיין בספר כסא אליהו ) ,(ç"ë÷ 'îò 'ä úàøé 'á øòù éðî åäéìà 'øìשמסביר שניתן לפלפל בדברי רבינו האריז"ל
מהכא להתם ,ומהתם להכא ,כל עוד מביא ראיות מדברים מפורשים שכתב רבינו האריז"ל בעצמו.
וז"ל" :אבל כאן בחכמת האמת אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות בספר ,והסוד הנגלה לנו עליו אין להוסיף מדעתינו,
וממנו אין לגרוע ח"ו כלל".
צו .כדוגמת דרושי הקליפות ) (íééç õòá ç"î øòùדרושי המוחין דקטנות ) ,(íééç õòá á"ë øòùוכן דרושי השבירה )øòù
.(íééç õòá 'è
צז .עיין משנת חסידים ) ('ã äðùî ã"ô ú"ú úëñîוז"ל" :וכן לא יתמיד עיונו בדרושי הקטנות שלא יסתכן בו ,מפני
שהחיצונים מתגרים בו אז ומזכירים עונותיו ,מה שאין כן בעסקו בדרושי הגדלות וממנו ולמעלה עד אין סוף".
וכן כתב ר' אליהו מני זי"ע ) (à"ô ç"î øòù íåìù øéëæîוז"ל" :מודע לבינה שקבלתי שאין טוב להאריך בדרושים אלו
).('éì÷ä éùåøã ì"ø
וכן כתב הרב שמן ששון ) ('é úéùàøá é"áùø éøîàî øòùוז"ל" :ולכן האדם בלימודו במקומות אלו בענין מוחין דעיבור
וכן בענין סדר השבירה וכן בענין דרושי הקלי' ,לא יאריך בהם בלימודו דאין מקום לעמוד ודי בזה".
רבינו הבית לחם יהודה זי"ע ) ,(á"ë øòù ùéø íééç õòהציע שכאשר לומדים הדרושים הנ"ל ,ילמדם בעתות רצון ,ר"ל
בשבתות וימים טובים ,ובלילה לאחר חצות.
