Page 97 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 97
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל סט 4
לשון "ואיני יודע לקושרו" -ר"ל זוהי לשון העלמהקח.
לסיכום -דע ש"כל תכלית הידיעה הינה שלא נדע".
וכאשר האדם יזכה בס"ד להיכנס ב"היכל המלך" וללמוד בתורה מפוארת זו ,הן בעץ חיים ובשמונה
שערים ,אל יחשוב את עצמו ליודע ולמבין ,כי "תכלית הידיעה הינה שלא נדע" .ושים עיניך ולבךקט
למה שכתב רבינו יוסף חיים זי"ע בעל הבן איש חי זי"ע ,בתוכחה מגולה לחכם אחד שחשב לעצמו
למקובל ויודע בסתרי התורה .ומזה נלמד על החובה הגמורה להתנהג בענוה גמורה ובשפלות בלימוד
פנימיות התורהקי.
z
והרי כאן אינו לשון של ספק אלא פירוש אותה ההקדמה שלא אותו פסוק רק באופן אחר ,ולעולם הינו דברי רבינו
האריז"ל ,ודוקא כשאר הספק ניכר באותו הסוד בזה אמרינן שהינם דברי רבינו המהרח"ו זי"ע.
קח .שכן מצינו בעץ חיים ) (à"ô â"ì øòùוז"ל" :ודע כי פעם אחרת שמעתי ממורי ז"ל וכו' ,ואיני יודע לקשרו עם
הנזכר למעלה".
ובכל זאת בשער המצוות ) ,(êì êì úùøôתירץ עניין זה ,כמו שהעיר על כך רבינו האש"ל זי"ע )äàðåàä øòù äîéìù äôéà
.('ã úåà ã"ò ã"ð
קט .עיין שו"ת רב פעלים ) ('à ïîéñ â"ç íéøùé ãåñוז"ל" :הנה מבין ריסי עיניך בדברים שכתבת במכתבך ניכר כי אתה
עשיר בלימוד זה הקדוש ,כי ראיתי אתה משתבח שזכית ללמוד ספר הקדוש עץ חיים חמש פעמים ,על כן חכם אתה
בעיניך בחכמה זו ,וחושב אתה בעצמך כיון שלמדת עץ חיים חמש פעמים נעשית מקובל גדול ,עד כי עלה בלבך
לשאול ממני אם מעתה חייב אתה להעמיד תלמידים הרבה בחכמה זו שיקבע להם עת ביום או בלילה בלימוד עץ חיים,
ואם צריך לצמצם בתלמידים או כל דכפין יתי ויכול ,ניכר מדבריך שאתה יצאת ידי חובה עצמך בלימוד שקיימת מצות
ללמוד ,ועתה משתדל על מצות ללמד ,אמנם אני הדל מבין שלמודך שלמדת בעץ חיים דומה ללימוד אנשים פשוטים
שלומדים ספר הזוהר ותיקונים אחת בשנה ואדרות הקדושות ארבע פעמים בשנה אשר לעת זקנותם נמצאו בידם מאה
פעמים ,והשגתם במאה שנה שוה עם השגתם בפעם הראשונה ,כן אתה השגתך בפעם החמשית של עץ חיים שוה עם
פעם הראשונה ואין אתה עומד במקום שראוי לעמוד ,ואין אתה יושב במקום הראוי לישב וכו' .דע לך ידידי כי אני
הדל תהילות לאל יודע אני בעצמי שאיני יודע כלום ,על כן ) (éðà éìòאומר ,ראוי להיות נקרא יודע מאחר שאני מכיר
האמת על עצמי שאיני יודע ,אבל עליך אני אומר שאין אתה יודע אע"פ שלא ראיתיך מאחר שראיתי במכתבך שאתה
חושב עצמך יודע".
וכעין זה מצינו בלשונו של הרה"ג המקובל ר' אליהו מני זי"ע ) (â"ö óã 'ä úàøé øòù åäéìà àñëוז"ל" :אשר על כן
תגדל התימה אל אנשי דורות אלו שכל אחד הקרב להיות יודע לגרוס בספר הקדוש עץ חיים ובכתבי מהרח"ו זיע"א
ידמה בעצמו שהוא מקובל גדול ,וגם כל העם מקצה עונים אחרים מקודש מקודשים ומחזיקים אותו למקובל גדול,
ועוד מעט ויעשה לו תלמידים ובמעט זמן יחזיקוהו לרב מובהק ומוסמך בחכמה הזאת ויחשיבוהו "חד בדרא" ,והוא
גם הוא יעשה לו כנפיים לעוף בשמים ורואה בעצמו ,כאלו עלה שמים ,וירד להכיר נתיבות העולמות ,ויבא אז לפרש
סתומות ולהכריע הכרעות עצומות ,ועל זה כותב נראה לי ועל זה כותב שהוא דוחק ,וכזאת וכזאת כפי אשר יעלה
בסברתו והסכמתו ,וכמעט יבוא להגיה ולחבר ספרים כאשר יעלה האופן בתוך האופן .ואם תשאלנו בחיים הטובים
תאמר לי איך עומדים העיגולים והיושר בכללן ובפרטן ,תמצאנו שאינו יודע בין ימינו לשמאלו .ואם תשאל ממנו עוד
שאלה אחרת הצריכה מאד ,תראה כי אין קול ואין עונה .הנה עתה לך נא ונוכחת מערכה לקראת מערכה אם שאלות
שהם פשוטות כאלו לא ידעת על מתכונתם ,א"כ איך תסמוך על עצמך בשאר רזין עלאין לעשות הכרעות ולחדש סברות
ולפרש פירושים".
קי .כמובא בלשון רבינו הרמ"ק זי"ע ) (á"ô â"ç áøòð øåàוז"ל" :ושמעתי כי הקדמונים היו נוהגים לישב על גבי קרקע
שהיו מלמדים חכמה זו לתלמידים כי להכניעם ולאיימם".
וכן העיד על עצמו רבינו הרמ"א זי"ע ) ('æ ïîéñ à"îøä ú"åùוז"ל" :ומ"מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי לא עסקתי
