Page 116 - Step and repeat document 1
P. 116

‫חסד‬                             ‫‪ixiyr wxt ,` wlg‬‬  ‫אהבת‬            ‫‪gt‬‬

‫ִמ ָבּ ֵעי ) ֵאין ָצִרי‪ ‬לוֹ ַמר( ִאם )‪ַ (ci‬ה ֻשּׁ ְל ָח ִני ֵאינוֹ רוֹ ֶצה ִל ֵתּן‪ְ ,‬בַּוַדּאי ָיכוֹל ַהפּוֹ ֵעל‬
‫ַלֲח ֹזר ַעל ַבּ ַעל ַה ַבִּית‪ְ ,‬דַּוַדּאי ַאַדּ ְע ָתּא ְדּ ָה ִכי )ַעל ַדַּעת ֵכּן( ֹלא ִנ ְתַר ָצּה; ֶא ָלּא‬
‫ֲא ִפלּוּ ִאם ֹלא ָחַזר ַה ֻשּׁ ְל ָח ִני ִמ ִלּ ֵתּן‪ַ ,‬גּם ֵכּן )‪ָ (eh‬הְרשׁוּת ְבָּידוֹ ַלֲח ֹזר ִמ ַמּה‬

                 ‫ֶשִּׁנּ ְתַר ָצּה ִמ ְתּ ִח ָלּה ְו ִל ְת ֹבּ ַע ֶאת ַבּ ַעל ַה ַבִּית‪.‬‬

‫שנה מעוברת‪ :‬י"ט כסלו‪ ,‬ג' סיון‪.‬‬             ‫‪ 1 lelqn inei gel‬שנה פשוטה‪ :‬י"א כסלו‪ ,‬י"ב סיון‪.‬‬

‫‪ְ .f‬וַדְוָקא ֶשׁ ֹלא ְפּ ָטרוֹ ַהפּוֹ ֵעל ְבּ ֶהְדָיא ) ְבֵּפרוּשׁ(‪ְ ,‬וַגם ֹלא ָקָנה ) ָע ָשׂה ִקְנָין(‬
‫ַה ַבּ ַעל ַה ַבִּית ִמַיּד ַהפּוֹ ֵעל‪ֲ .‬א ָבל ִאם )‪ְ (fh‬פּ ָטרוֹ ְבּ ֶהְדָיא‪ְ ,‬דּ ַהְינוּ‪ֶ ,‬שֲׁא ִפלּוּ‬
‫ִאם ֹלא ִי ֵתּן לוֹ ַה ֻשּׁ ְל ָח ִני‪ֹ ,‬לא ַיֲח ֹזר ַעל ַבּ ַעל ַה ַבִּית‪ (fi) ,‬אוֹ ָקָנה ִמַיּד ַהפּוֹ ֵעל‬

            ‫‪ -‬שׁוּב ֵאינוֹ ָיכוֹל ַהפּוֹ ֵעל ַלֲח ֹזר ְבּ ָכל ַגְּוֵני ) ְבָּכל ֹאֶפן(‪.‬‬

                                ‫‪cqgd aizp‬‬

‫דלישנא דגמרא מעבר וכו' הא מיהדר הדר‪ .‬זה לא חשוב מחילה‪ ,‬ויכול לחזור מדיבורו‬
‫דהיינו‪ ,‬אף דחוזר הפועל‪ ,‬מכל מקום אינו ולילך אצל בעל הבית‪ ,‬כן מוכח מתירוץ‬
‫עובר בעל הבית בבל תלין‪ .‬ולפי זה יש השני של התוס' )ב"מ קיב‪ .‬ד"ה חוזר(‪ .‬ומה‬
‫ללמוד לכאורה דין חדש‪ ,‬דאם תבע הפועל שכתב הטור )חו"מ סי' של"ט ס"ט(‪ :‬וזה לא‬
‫לבעל הבית ולא היה לו‪ ,‬ונתרצה הפועל אמר בפירוש אני פוטרך‪ ,‬רצונו לומר אני‬
‫על יום אחר‪ ,‬ואחר כך השיג הבעל הבית פוטרך בכל גווני‪ ,‬דהרי מקור דבריו הוא‬
‫מעות‪ ,‬דאין מחויב ליתן לו‪ ,‬ואפשר דאין מדברי הרא"ש )פ"ט סי' מ"ג(‪ ,‬וידוע להמעיין‬
‫דהוא כתירוץ השני של התוספות‪ ,‬ובתוספות‬             ‫זה בכלל 'ניתק'‪.‬‬
‫מוכח בהדיא כדברינו‪] .‬ודברי הפרישה‬
‫שכתב‪ ,‬דאם אמר אני פוטרך‪ ,‬והשולחני‬          ‫)‪ .ipgleyd (ci‬דרשות בידו לחזור‪ ,‬כיון שלא‬
‫רצה ליתן לו‪ ,‬אין השכיר יכול לחזור עליו‪.‬‬    ‫היה לבעל הבית מתחלה בידו כלום לא‬
‫תמוה מאוד‪ ,‬דממה נפשך‪ ,‬אם אמר אני‬           ‫הלואה ולא פקדון‪ ,‬על כן לא נתחייב לו‪,‬‬
‫פוטרך בכל גווני‪ ,‬הוא בודאי בכלל מחילה‬      ‫אף שהיה במעמד שלשתן ]רי"ף )ב"מ סח‪.‬‬
‫ואינו יכול לחזור‪ ,‬דהתוספות בתירוץ השני‬
‫לא פליגי על תירוץ הראשון בזה‪ ,‬וקיימא‬          ‫מדפי הרי"ף( ורא"ש‪) ,‬פ"ט סי' מ"ג([‪.‬‬
‫לן )חו"מ סימן י"ב ס"ח( מחילה אינה צריכה‬    ‫)‪ .'eke zeyxd (eh‬כן פסק הרא"ש והטור )שם(‬
‫קנין‪ ,‬ואם אמר אני פוטרך אם יתן לי או‬       ‫כתירוץ השני של התוספות )שם ד"ה‬
‫סתמא דהוא גם כן כמו אם יתן לי‪ ,‬זה לא‬       ‫חוזר(‪ ,‬וכן פירש הסמ"ע )שם ס"ק כ"א( את‬
‫הוי בכלל מחילה‪ ,‬לרבה דקיימא לן כותיה‪,‬‬      ‫דברי השולחן ערוך )ס"י(‪ .‬והטעם‪ ,‬משום‬
                                           ‫דאף דבמחילה קיימא לן )חו"מ סי"ב ס"ח(‬
                       ‫ויכול לחזור מזה[‪.‬‬   ‫לא בעי קנין‪ ,‬זה לא חשוב מחילה‪ ,‬כיון‬
‫)‪ .dpw e` (fi‬דכיון שהקנה לו‪ ,‬בודאי לפוטרו‬
                                                        ‫דלא פטרו בהדיא בכל גווני‪.‬‬

‫)‪ .'eke exht (fh‬אבל אם אמר הפועל לבעל לגמרי נתכוין‪ ,‬ואפילו אם לא יתן לו‬
‫הבית‪ ,‬אני פוטרך אם יתן לי השולחני‪ ,‬השולחני ]תוספות והרא"ש )שם([‪.‬‬
   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121