Page 43 - 336
P. 43

‫אלא שיש להבין את דבריו של‬

‫רבי שמעון במשנה כמתייחסים‬

‫להפסקה מסוג מסוים לצורך‬

‫התבוננות‪ .‬כי יש הפסקות‬

‫ויש הפסקות‪ .‬אם ההפסקה‬

‫ש"המהלך בדרך ושונה" עושה‬

‫אינה הפסקה טכנית בלבד‪ ,‬אלא‬

‫היא הפרדה בין שני העולמות‪,‬‬

‫התורה והטבע‪ ,‬הרי אדם זה רואה‬

‫את האילן ואת הניר‪ ,‬אך אינו‬

‫מקשר אותם לאל בורא הארץ‬

‫ולתורה שהוא נתן‪ .‬כאשר אדם‬

‫רואה את החיבור שבין לימוד‬

‫תורת האל ובין הטבע הסובב‬

‫אותו‪ ,‬ההסתכלות באילן היא‬

‫עץ במדרון‪ ,‬צילום‪ :‬זאב זמין המשך הלימוד ולא הפסקה שלו‪.‬‬

‫על ידי הסתכלות באילן וראיית‬

‫"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן מקור השפע האלוהי‪ ,‬האדם משבח את הבורא ומודה‬

                              ‫האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה מהן לו על כל מה שברא‪3.‬‬

‫גם רבי נחמן מברסלב‪ ,‬נינו של הבעל שם טוב‪ ,‬היטיב‬   ‫חכמתו שאין לה ערך ולא קץ‪ ,‬מיד הוא אוהב ומשבח‬
‫לתאר את החיבור הנדרש בין ההולך בדרך לבין הסובב‪:‬‬  ‫ומפאר‪ ,‬ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול‪ ,‬כמו‬
                                                 ‫שאמר דוד‪" :‬צמאה נפשי לאלוקים לאל חי" (תהלים‬

‫הטרקלין הוא העולם הבא‪ ,‬והכניסה‬                   ‫מב‪ ,‬ג)‪ .‬וכשמחשב בדברים האלו עצמן‪ ,‬מיד הוא נרתע‬
‫אליו היא דרך ההתגלות האלוקית‬                     ‫לאחוריו‪ ,‬ויירא ויפחד וידע שהוא ברייה קטנה שפלה‬
                                                 ‫אפלה‪ ,‬עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות‪,‬‬

‫במציאות שלנו‪ ,‬המופיעה בכל דבר‬                    ‫כמו שאמר דוד‪" :‬כי אראה שמיך‪ ...‬מה אנוש כי תזכרנו"‬
‫ודבר בעולם הזה‪ .‬הטבע הוא ראי‬                              ‫(תהלים ח‪ ,‬ד‪-‬ה)‪( .‬הלכות יסודי תורה‪ ,‬פ"ב ה"ב)‬

‫להתגלות ה' בעולם‪ .‬האדם צריך‬                      ‫בדרך קצת שונה‪ ,‬הסביר הרב אברהם יצחק הכהן קוק‬
‫רק לפקוח את עיניו ולחפש‪ ,‬ואז‬                                                                                       ‫כי‪:‬‬
‫ימצא את האלוקי שבכל ברייה‬
                                                 ‫צריך להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין –‬
   ‫בעולם – בחי‪ ,‬בצומח‪ ,‬בדומם‪.‬‬                    ‫דרך השער‪ .‬השער הוא האלוקות המתגלה בעולם בכל‬
                                                 ‫יופיו והדרו‪ ,‬בכל חי ורחש‪ ,‬בכל צמח ופרח‪ ,‬בכל גוי‬

                                                 ‫וממלכה‪ ,‬בים וגליו‪ ,‬בשפרירי שחק ובהדרת המאורות‪,‬‬

                                                 ‫בכישרונות כל שיח‪ ,‬ברעיונות כל סופר‪ ,‬בדמיונות‬

‫"ואמר לו רבנו זכרונו לברכה‪ :‬לך עמי לטייל‪ ,‬והלך‬   ‫כל משורר ובהגיונות כל חושב‪ ,‬בהרגשת כל מרגיש‬
‫עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים‪ .‬ענה רבנו זכרונו‬    ‫ובסערת גבורה של כל גיבור‪( .‬אורות ע"מ קיט; זרעונים‬
‫לברכה ואמר‪ :‬אם היית זוכה לשמוע את קול השירות‬
                                                                                                                  ‫א)‪.‬‬

‫הטרקלין הוא העולם הבא‪ ,‬והכניסה אליו היא דרך והתשבחות של העשבים‪ ,‬איך כל עשב ועשב אומר‬

‫ההתגלות האלוקית במציאות שלנו‪ ,‬המופיעה בכל דבר שירה לה' יתברך‪ ,‬בלי פנייה ובלי שום מחשבות זרות‪,‬‬

‫ודבר בעולם הזה‪ .‬הטבע הוא ראי להתגלות ה' בעולם‪ .‬ואינם מצפים לשום תשלום גמול‪ ,‬היית יודע כמה יפה‬

‫האדם צריך רק לפקוח את עיניו ולחפש‪ ,‬ואז ימצא את ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם‬

‫לעבוד את ה' ביראה!" (שיחות הר"ן‪ ,‬קסג)‬            ‫האלוקי שבכל ברייה בעולם – בחי‪ ,‬בצומח‪ ,‬בדומם‪.‬‬

‫נחזור לשאלתנו‪ :‬אם כך‪ ,‬על מה רבי שמעון מלין? מה ר' נחמן התבסס כאן על קטע הידוע בשם "פרק שירה"‬
‫רע בהפניית תשומת הלב ליופי הסובב בדרך? אין זאת המופיע בספרי מקובלים‪ 4.‬קטע המתאר שהבריאה‬

 ‫‪3‬ואף נתקנה לכך ברכה מיוחדת‪ ,‬ברכת האילנות‪ .‬ברכה שמברכים רק פעם אחת בשנה‪ ,‬בחודש ניסן‪ ,‬כשרואים לפחות שני אילנות‬
 ‫מאכל פורחים‪ .‬נוסח הברכה‪ָ " :‬בּרּוְך ַא ָ ּתה ה' ֱאֹל ֵקינּו ֶמ ֶלְך ָהעֹו ָלם ֶשֹּׁלא ִח ֵ ּסר ְ ּבעֹו ָלמֹו ְכּלּום‪ּ ,‬ו ָב ָרא בֹו ְבּ ִריֹות טֹובֹות ְו ִאי ָלנֹות טֹובֹות‬

                                                                                                                                       ‫ֵל ָהנֹות ָ ּב ֶהם ְ ּב ֵני ָא ָדם"‪.‬‬

‫‪39‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48