Page 20 - 28322

‫‪ | 20‬חיים שפירא‬

‫זוכרים את סצנת השקית המעופפת מתוך הסרט אמריקן ביוטי?‬
‫ריקי פיטס הוא נער שונה‪ ,‬במובן הטוב והיפה של המילה‪,‬‬
‫שרוצה להיות איש קולנוע‪ ,‬אך בינתיים הוא מחלק את זמנו‬
‫בין שלוש תשוקות‪ :‬צילום של כל מה שיפה בעיניו — וזה‬
‫כמעט הכול‪ ,‬עישון מריחואנה ואהובת ליבו ג'יין‪ .‬יום אחד‬
‫שואל ריקי את ג'יין אם היא רוצה לראות את הדבר היפה‬
‫ביותר שהוא צילם אי־פעם‪ .‬מסתבר שאלה אינם מפלי איגואסו‬
‫או קניון אנטילופה‪ ,‬וגם לא סלע הטרולטונגה‪ ,‬וגם לא נמר‬
‫סיבירי‪ ,‬ואף לא ציור של ורמיר‪ ,‬אלא שקית פלסטיק רגילה‬
‫לגמרי המרחפת באוויר דקות ארוכות‪ .‬ברקע נשמעת מוזיקה‬
‫נפלאה של תומס ניומן (‪ ,)Thomas Newman‬מלחין מיוחד‬
‫במינו שיודע בעזרת צלילים מעטים כל כך לגרום לריגוש‬
‫גדול‪ .‬ריקי אומר שלפעמים יש כל כך הרבה יופי בעולם עד‬

‫כי הוא לא מסוגל להכילו‪...‬‬

‫יופי רב נוכל למצוא גם בסרט ספר הכרית (‪The Pillow‬‬
‫‪ ,)Book‬סרטו של מעריץ גדול של סיי שונאגון‪ ,‬הבימאי‬
‫הבריטי הנודע פיטר גרינוויי (‪ .)Peter Greenaway‬זוהי דרמה‬
‫אסתטית ואלגנטית להפליא על ארוטיקה וספרים (‪sex and‬‬
‫‪ ,text‬במילותיו של גרינוויי) אשר מתכתבת לעיתים קרובות‬
‫עם יומנה של האישה היפנית המיוחדת ורבת־ההשראה הזאת‬
‫שידעה לראות יופי בכל טיפת טל ובכל מניפה מעץ ברוש‪ ,‬עם‬

‫ציור מרהיב של דמות מיתית או של פרח‪.‬‬

‫הגיעה העת לחזור לסין‪.‬‬