Page 18 - 28322

‫‪ | 18‬חיים שפירא‬

‫עונות השנה‬
‫באביב‪ ,‬זה השחר‪ .‬עם התקרב היום‪ ,‬השמים בקצה ההרים‬
‫מתחילים אט אט להתבהר והעננים הדקים הנגררים אחר‬

‫האור נצבעים בסגול‪.‬‬
‫בקיץ‪ ,‬זה הלילה‪ .‬ברור לכול שמענג להסתכל בירח‬
‫בשמי הלילה‪ ,‬אך מענג לא פחות להתבונן בלילה חשוך‬
‫באינספור הגחליליות מתערבלות אלה באלה במעופן‪.‬‬
‫אפשר לחוש בקסם גם כאשר גחלילית אחת או שתיים‬
‫חולפות לידך והן מעניקות ללילה זוהר עדין‪ .‬גם לילות‬

‫גשומים מענגים‪.‬‬
‫בסתיו‪ ,‬זה הערב‪ .‬נעים להתבונן בשמש השוקעת‬
‫מתקרבת אל ההרים ובעורבים הממהרים לשוב לקיניהם‬
‫בשלשות וברביעיות ולעיתים בזוגות‪ .‬נעים לא פחות‬
‫מראה של להקת אווזים שחולפת גבוה בשמיים‪ .‬ואז‪,‬‬
‫לאחר שקיעת השמש‪ ,‬שומעים את קולם של החרקים‬
‫הדומה לבכי הנשמע מרחוק‪ ,‬ואת רחש הרוח שעל קסמו‬

‫לא צריך להכביר במילים‪.‬‬
‫בחורף‪ ,‬זה בוקר מוקדם‪ .‬ברור לגמרי שזה נפלא‬
‫כאשר יורד שלג‪ ,‬אבל גם כשיש כפור לבן־טהור בלי‬
‫שלג‪ ,‬גם זה נעים‪ .‬הדרך שבה הכול ממהרים להדליק‬
‫את האש ולהביא גחלים רוחשות לכל החדרים‪ ,‬מתאימה‬
‫מאוד לעונה‪ .‬ככל שהיום מתארך והקור מאבד בהדרגה‬
‫את נשיכתו‪ ,‬החדרים נעשים חמימים וריח של תבשילי‬

‫חורף ממלא אותם‪ .‬וזה כל כך נעים וטוב‪.‬‬

‫חשבתי לסיים כאן‪ ,‬אך יכולת האיפוק שלי ממש לא מרשימה‪,‬‬
‫אז הנה עוד קטע — אחד האהובים עלי‪:‬‬