Page 28 - 28322
P. 28
| 28חיים שפירא
האוסטרי התקשר לשאול לשלומה ,והיא השיבה כי היא חשה
כמו כלב שנדרס על ידי מכונית .ויטגנשטיין התמלא זעם וצעק
עליה שאין היא יכולה לדעת איך מרגיש כלב שנדרס .הפרשנים
חלוקים ביניהם האם זעמו של לודוויג הגדול היה אמיתי או שזה
הומור של פילוסופים.
לי אין דעה בנושא זה ,אך אני כן יודע שוויטגנשטיין
התייחס לנושא הכאב ברצינות רבה .בספרו חקירות
פילוסופיות ( )§293מציע הפילוסוף ניסוי מחשבה מרתק בעל
השם המסקרן "חיפושית בתיבה":
דמיינו קבוצה של שבעה אנשים שעומדים במעגל וכל אחד
ואחד מהם מחזיק תיבה קטנה .כולם מבינים שמה שנמצא בתוך
התיבה שלהם נקרא ״חיפושית״ ,אבל כל אחד יכול להתבונן
אך ורק בנמצא בתוך התיבה שלו ואינו רשאי להסתכל בתוכן
התיבות של האנשים האחרים .אחת התיבות עשויה להכיל חרק
באותם גודל וצורה כמו של החיפושית הממוצעת ,כפי שאנו
מדמיינים אותה; תיבה אחרת עשויה לאצור מפתח של הכספת
בבנק העולמי או בול נדיר או ריבת תותים או כל דבר אחר.
יכול אף להיות שמישהו מחזיק תיבה ריקה .וייתכן אפילו שכל
התיבות ריקות.
עכשיו ,בואו נדמיין שהתיבה היא המוח .מה שנמצא בתוך
התיבה/מוח נקרא "כאב" .ההגדרה ,התפיסה וחוויית הכאב של
כל אדם ואדם ,שונות זו מזו .איש גם לא יכול לשתף אחרים
בכאבו .ניתן להבין שמישהו סובל מכאבים מפני שכך הוא אומר
או שאנו רואים כי האיש מתפתל ו/או נאנח ,אך אין מי שיכול
לחוות את כאבו של אחר .ובכל זאת ,אנחנו כן יכולים לחוש
אמפתיה.
