Page 26 - 28322

‫‪ | 26‬חיים שפירא‬

‫חלומו של פרפר‬

‫לילה אחד‪ ,‬אני‪ ,‬צ'ואנג דזה‪ ,‬חלמתי שאני פרפר שמרפרף‬
‫אנה ואנה‪ ,‬מרחף מעל שדות וצמרות עצים‪ ,‬וקרני השמש‬

‫החמימות נעימות לו עד מאוד‪.‬‬
‫לפתע פתאום התעוררתי ושאלתי את עצמי איך אני‬
‫יכול לדעת אם אני צ'ואנג דזה שחלם שהוא פרפר או‬

‫בעצם אני פרפר שחולם כרגע שהוא צ'ואנג דזה?‬

‫כשאנשים חולמים אין הם יודעים שהם חולמים‪ .‬ולעיתים‬
‫הם חולמים חלום בתוך חלום‪ ,‬ורק כאשר הם מתעוררים‬

‫הם מגלים שהיו אלה חלומות‪.‬‬
‫רק כאשר תגיע ההתעוררות הגדולה — המוות —‬
‫יבין האדם שכל חייו היו חלום אחד גדול‪ .‬רק רפי שכל‬

‫מאמינים שהם ערים עכשיו‪.‬‬

‫סיפורם של צ'ואנג דזה והפרפר הוא ככל הנראה אחת‬
‫האנקדוטות הידועות ביותר בספרות הפילוסופית העולמית‪.‬‬
‫הסיפור גם משעשע וגם מעורר עניין‪ ,‬אך לדעתי הוא קצת פחות‬
‫מסתורי ממה שנראה במבט ראשון‪ .‬הרי ברור לכולנו מי כותב‬
‫את הסיפור — צ'ואנג דזה‪ .‬אין שום אנתולוגיה של פילוסופיה‬
‫סינית או אנציקלופדיה פילוסופית אינטרנטית שמייחסת סיפור‬
‫זה ל‪ ...‬פרפר‪ .‬העיניים שלי היו מסתלקות מן הארובות ומטפסות‬
‫על המצח לו מצאתי ליד סיפורו של צ'ואנג דזה את הסיפור‬

‫הבא (באיזושהי צורה של תקשורת קוסמית)‪:‬‬
‫יום אחד אני‪ ,‬הפרפר הכחול והיפה מן הזן ‪Rhetus‬‬
‫‪ ,Periander‬סיימתי את ארוחתי הטעימה והמשביעה של מיצי‬
‫טרנטולה שזה עתה הלכה לעולמה ונרדמתי‪ .‬ואז חלמתי שאני‬