Page 37 - 28322
P. 37

‫רשימות על אמנות החיים | ‪37‬‬

‫למעשיו ולבין כיצד האדם רואה את עצמו וכיצד רואה אותו‬
                                                       ‫הזולת‪.‬‬

                       ‫רנה דקרט‪ :‬אני חושב משמע אני קיים‪.‬‬
               ‫צ'ואנג דזה‪ :‬כאשר אדם אינו חושב‪ ,‬הוא קיים‪.‬‬
‫(איש לא שמע את צ'ואנג דזה אומר משפט זה וגם את רוב‬
‫הסיפורים שמייחסים לו כנראה לא הוא כתב‪ ,‬אך אין הדבר‬

                        ‫מפריע לי לבלות זמן איכות בחברתו‪).‬‬

‫נעבור לסיפור אחר של ההוגה הסיני הקדום‪ ,‬ועוד אחזור‬
                               ‫לקריאתו של סוקרטס בהמשך‪.‬‬

                               ‫אביב‪ ,‬קיץ‪ ,‬סתיו וחורף‬

   ‫אשתו של צ'ואנג דזה הלכה לעולמה‪ .‬חברו הוי דזה בא‬
   ‫אליו להביע את תנחומיו‪ .‬בהיכנסו לבית הוא הופתע‬
   ‫לראות את צ'ואנג דזה מתופף על פח ושר בקולי קולות‪.‬‬
   ‫"חייתם שנים רבות תחת קורת גג אחת‪ ,‬הזדקנתם‬
   ‫יחד‪ ,‬גידלתם ילדים‪ .‬אולי אינך חייב לבכות בעת מותה‪,‬‬
   ‫אך לשיר שירים? הגזמת‪ ",‬גער הוי דזה בידידו‪ ,‬האלמן‬

                                                    ‫הטרי‪.‬‬
                    ‫"אינך מבין דבר‪ ",‬אמר צ'ואנג דזה‪.‬‬
   ‫"כאשר מתה אשתי הרגשתי דקירה בלב ורציתי לזעוק‬
   ‫ולבכות‪ ,‬אבל אז הבטתי לאחור‪ ,‬אל הזמן אשר לפני‬
   ‫שהיא נולדה‪ .‬לא סתם לפני שהיא נולדה‪ ,‬אלא עוד לפני‬
   ‫שהיה לה גוף‪ .‬ולא רק לפני שגופה קרם עור וגידים‪ ,‬אלא‬
   ‫לפני שהייתה לה נשמה‪ .‬מתישהו‪ ,‬מתוך ערבוביה של‬
   ‫פלא ומסתורין‪ ,‬התרחש השינוי המופלא ונוצרה נשמת‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42