Page 39 - 28322
P. 39

‫רשימות על אמנות החיים | ‪39‬‬

‫איתה גם ספרי ההיסטוריה‪ ,‬שביל החלב והחוב למס הכנסה —‬
‫הכול יעבור וייעלם יום אחד‪ .‬שום דבר לא נמשך לנצח וגם‬

                           ‫גורלו של הכוכב הכחול שלנו נגזר‪.‬‬
‫כאשר בתי הצעירה הייתה כבת שלוש היא נהגה להעיר‬
‫אותי משנתי בתיפוף על ראשי בסביבות השעה שלוש בלילה‪,‬‬
‫ולהכריז‪" :‬אבא משעמם לי‪ "...‬הימים האלה חלפו ואינם ובתי‬
‫הפכה זה כבר לאישה מקסימה בסוף שנות העשרים לחייה‬
‫ולה שתי בנות‪ ,‬שהן הנכדות שלי‪ ,‬ואף הן משתעממות בשעות‬
‫הקטנות של הלילה‪ .‬הילדה בת השלוש שאליה אני מתגעגע‬
‫עד מאוד‪ ,‬אשר סברה כי הלילה הוא ארוך מדי ומשעמם מדי‪,‬‬

            ‫נמצאת רק באלבום תמונות ובתמונות של זיכרוני‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬מהי המסקנה שעלינו להסיק מכך שהכול עובר? איך‬
‫ננסה ליישם את התובנה הזאת בחיינו? בדיוק כפי שמלמד‬
‫אותנו צ'ואנג דזה‪ *,‬התובנה הזו אינה סיבה לא לשמחה ולא‬
‫לייאוש‪ ,‬אלא תמריץ להרחיב ולהעמיק את הנוכחות שלנו‬
‫ברגעי הווה ולבוא אליהם במודעות מלאה‪ .‬הלקח החשוב הוא‪,‬‬

                             ‫שהרגע הזה הוא כל מה שיש לנו‪.‬‬

‫*	 מבחר קצר מסיפוריו של צ׳ואנג דזה תוכלו למצוא בספרו הנפלא של יואל הופמן‪,‬‬
                                           ‫קולות האדמה בהוצאת מסדה‪.1977 ,‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44