Page 43 - 28322
P. 43
רשימות על אמנות החיים | 43
ילך לעזאזל ,על פני אושר והרמוניה בעולם וסבל שלו .אלא
שבמקרה של איש המרתף של דוסטויבסקי ,לא נראה שלהומור
ישנו חלק בהצהרה...
יאנג ז'ו האמין שהחיים הם בעיקרם הבלים וסבל ,שאין
אלוהים וגם אין חיים אחרי המוות וכשזה ייגמר ,זה ייגמר לגמרי
ולחלוטין ,שאיש ישר לא יזכה לשכר ואיש רשע לא יקבל עונש
— הכול מקרי; שתענוגות הם הדבר היחיד שאיכשהו שווה
לחיות בשבילו ושכל האנשים אנוכיים לא פחות ממנו — הוא
פשוט היחיד שמודה בכך.
בפרק המוקדש ליאנג ז'ו בספר הדאואיסטי ליא דזה ()Liezi
אנו מוצאים את מחשבותיו של יאנג ז'ו על האריתמטיקה של
חיים ומוות:
גם אדם שהתברך בחיים ארוכים לא יחיה יותר ממאה
שנים .האמת היא שבערך אחד מאלף מגיע לגיל מופלג
זה .בואו נניח שלפנינו אדם כזה .ינקות ,ילדות וזקנה
מכלים חלק ניכר מן הזמן הזה .השינה בלילה תגזול
כרבע מחייו .רגעים של שעמום — רגעי מוות בתוך
החיים ,לוקחים אף הם את חלקם .כאב ומחלות ,צער
וסבלֵ ,אבל על מות אנשים שאהב ,דאגה ופחד וחרדות
יבזזו כמעט מחצית ממה שעדיין נותר .וגם בעשר ואולי
עוד כמה שנים שהשתיירו אין הרבה רגעים שבהם הוא
יכול להיות מאושר ,בנינוחות ,בשלווה אמיתית נטולת
חששות .ואם זה כך ,בשביל מה חיים? לשם מה צריך
האדם את המתנה הזאת ,המקרית והמיותרת ,המתכנה
חיים? אגלה לכם בשביל מה .בשביל יופי ,מוזיקה
ומעשי אהבה .זה הכול .אך לא תמיד ניתן לספק את
