Page 45 - 28322
P. 45
רשימות על אמנות החיים | 45
בקברו מאות שנים ,אלפי שנים ,מאות אלפי שנים ,סכום
הרווחים שלו יהיה עצום ממש .על כן החיים לאדם הם
אובדן והפסדים ואילו המוות — רווח .הנימוק היה ללא
רבב ,אבל הוא גם היה עצוב ומעיק .מי ולמה ִארגן את
העולם בצורה כזו מוזרה ,שחייו של אדם ,שניתנים לו
פעם אחת בלבד ,חייבים לעבור עליו ללא שום רווח או
תועלת?
יעקוב לא כל כך הצטער שהוא הולך למות ,אבל
כאשר הגיע לביתו וראה את הכינור שלו ,אל ליבו התגנב
כאב מוזר כזה ונעגמה נפשו .הוא הבין פתאום שלא יוכל
לקחת את הכינור שלו איתו לקבר — הכינור יישאר יתום
וגורלו יהיה כשל חורשת עצי ה ִלבנה או של יער האורנים.
כל דבר ודבר בעולם יאבד לנצח נצחים ולתמיד יישאר
אבוד .יעקוב התיישב על סף דלת בקתתו ,אוחז בכינורו
צמוד לחזהו .וכשחשב על חייו המלאים באובדן ובהפסד
הוא התחיל לנגן בלי לדעת עד כמה המוזיקה שלו נובעת
מליבו ,ודמעות זרמו על לחייו .וככל שחשב יותר כך
נעשה כינורו עצוב יותר.
אני מניח שזיהיתם כבר בשורה הראשונה שזהו חשבון החיים
מול המוות של יעקוב איבנוב ,המכונה ברונזה ,הגיבור של
סיפורו המופלא של צ'כוב ,״כינורו של רוטשילד״.
ואם אתם אומרים שיעקוב הגיע למסקנה עגומה זו מפני שהיה
איש גס רוח ,קמצן וזעפן ,הנה עוד שיעור באריתמטיקה של
החיים ,והפעם מאת אחד מגדולי הרוח האנושית ,יוהן וולפגנג
פון גתה" .השיעור" הזה מצוטט באחד הספרים העתיקים
בספרייתי Conversations with Goethe ,מאת המשורר יוהן
